על הנסים בט"ו בעיירות המסופקות

בספר תקון יששכר שנדפס בצפת עוד בימי הב"י מתואר מעשה שקרה בקהילתם קהילת המוסתערבים וז"ל: התחיל החזן שלנו לסרב ביום שני מלהעלות בו ספר תורה לפי שראה כאן קהילות אחינו הספרדים שלא להעלות והתחיל לומר בעבור הברכות שלא יברכו על הספק ואמרתי לו ממקומי בקיצור לפי שהקהל היו עומדים להוצאת ספר תורה כמנהג, שאין בכך כלום שיכולים אנו לילך כמנהגנו לקראת ולברך ולא נשנה ממנהגינו כמו שאנו אומרים על הניסים בתפילת היום, והיה שם תלמיד אחד שגם הוא היה מרנן עמו שלא להעלות והלך אחר כך וסיפר הדברים לפני החכם השלם גדול דורינו הרב הגדול מהר"ר יוסף קארו נר"ו ואמר לו יפה עשה ומנהג טוב הוא לומר היום על הניסים בתפילה ולהעלות בו ספר תורה אלא שקהילתנו הספרדים לא נהגו להעלות ואני כמו שמצאתי המנהגות מזמן רב נוהגין הנחתי אותם עכ"ל

הכנסת הגדולה (תרצ"ג) מוכיח מדברי הב"י שגם בקהילות הספרדים נהגו להגיד על הניסים ביום השני ורק נהגו לא להעלות לתורה.

והב"י עצמו כתב בסימן תרצ"ג ואיני יודע מה איסור יש בהזכרת על הניסים בט"ו (גם בעיירות הפרוזות וודאי)

וכתב ר' חיים ויטאל בשער הכוונות : "שמעתי ממהר"י הכהן שראה למורינו ז"ל (האר"י) בבית הכנסת של אשכנזים ביום ט"ו לאדר, שהוא יום הב' של פורים, בהיותו בצפת ת"ו לא היה אומר 'על הנסים והנראה לעניות דעתי כי הטעם הוא כי בענין ההפסקות בעמידה לא היה מפסיק מספיקא

ובפאת השולחן כתב ובצפת קורין י"ד וט"ו וביום ט"ו קורין בלא ברכה ואין אומרים על הניסים בתפילה וכן אין מוציאין ס"ת אע"פ שהיה מנהג עה"ק צפת בבהכ"נ אין נוהגין כן עכשיו

והוסיף עליו הארץ חיים "ונראה דמה שביטלו אמירת על הניסים הוא עפ"י דעת האריז"ל הנז"ל"

וכתב הראש יוסף (תרצ"ג) "...דבמקום שקורים המגילה בי"ד ובט"ו משום ספק אסור להוציא ספר תורה בט"ו וגם להזכיר על הניסים אסור כיוון דרוב העולם היו קורין בי"ד אזלינן בתר רובא ונמצא שהוציאו ספר תורה שלא כדין וגם אם אמרו על הניסים בעבודה הווי הפסק בתפילה כיוון שאינו מעניינו של יום"

ובספר אז נדברו כותב תשובה בשנת תשל"ג לאחד ששאלו מה עושים בבני ברק לפי פסקי החזון איש וז"ל "והדין כמו בספק מוקפות דקוראין בט"ו בלא ברכה וגם שמחה ומתנות לאביונים ומשלוח מנות כמו בי"ד ואין אומרים על הנסים בתפילה ובברכת המזון"

ובלוח א"י כתב לענין העיירות המסופקות וכן אמירת על הניסים ראוי לומר גם בט"ו כמו שכתב הפרי מגדים וכן נהגו בזמנים קדומים אבל זה מזמן שנוהגים לא לקרות בתורה ולא לומר על הניסים בט"ו

וכתב המשנה ברורה "כרכין הספיקות (אם הם מוקפות חומה) אומרים על הנסים בתפלה בשני ימים ואין זה הפסק כיון דמספק אומרים"

והרב טשזנר כתב בספרו שערי ימי הפורים וז"ל : ובערים המסופקות שקוראים בהם המגילה ב"ד בברכה ובט"ו בלי ברכה, וכן שאר מצוות פורים נוהגות בשני הימים מספק, הנה דעת רוב הפוסקים היא לומר על הניסים בשני הימים וכן היה המנהג הקדום, אבל דעת האריז"ל היתה לומר רק בי"ד ולא בט"ו, כנראה מחשש הפסק ומובא בספרים (ספר ארץ חיים מנהגי ארץ ישראל לבני ספד, וספר פאת השולחן במנהגי בני אשכנז ועוד ספרים) שכיום נוהגים כהאריז"ל שלא לומר בט"ו בערים המסופקות (וגם הבן איש חי בבגדד מביא ששינו את המנהג לכך בבגדד)

אומרים:
לדעת המור וקציעה בדעת המהרש''ל, והתקון ישכר, הובא בכנסת הגדולה,

וכן דעת הפרי מגדים , אשל אברהם סימן תרפח אות ח, משבצות זהב סימן תרצג ס''ק ג, הובא בפתחי תשובה סימן תרפח סעיף ד, ובמשנ''ב סימן תרפח ס"ק יז כרכים המסופקים אומרים על הניסים בשני הימים.

וביאר המשנ''ב בסימן תרצג ס"ק ו שלא נחשב הפסק בתפילה, כאשר אומרים אותו מספק.

וכן כתב בשו''ת הר צבי או''ח חלק ב סימן קכח אות כז, מקראי קודש סימן נה אות כז שהמנהג בטבריה לומר על הניסים בשני הימים.

וכן נקט בחזון עובדיה, לומר על הניסים בשני הימים, כפי שהשיב מרן הבית יוסף כמובא בתקון ישכר הנ''ל. ובהלכות חג בחג ובשערי זבולון הסיקו לומר בשני הימים על הניסים, אבל לא לקרוא בתורה מספק.


אולם הט''ז מבין בדעת המהרש''ל, וכן דעת הראש יוסף הובא בשולחן גבוה והבית דוד הובא בארץ חיים וכן כתב הפתחי תשובה, בשם הכתונת יוסף, להזכיר על הנסים רק בי''ד.
וכן הביא הכף החיים (ס"ק כג, וראה ס"ק כה שהביא מחלוקת בזה), מנהג האריז''ל בצפת, ורבי חיים ויטאל בבגדד, וכן הביא הבן איש חי בשם זקנו רבינו משה חיים שלא לומר בט"ו, מחשש שנחשב הפסק בתפילה כאשר אומרו רק מספק. ודלא כמנהג הקדום לומר בשני הימים.

והוסיף הבן איש חי, שמכל מקום בסוף שמונה עשרה קודם עקירת רגליו יאמר "נודה לך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו על הניסים...",

וכן הורה הגרי"ש אלישיב זצ''ל (ימי משתה ושמחה פרק לד סוף הערה 24 עמוד תטז, ומועדים כהלכתם עמוד תיא הערה לב) לאברכים בבאר שבע שהיא אחת מהעיירות המסופקות, לומר 'על הנסים' בסוף שמונה עשרה, ובברכת המזון ב"הרחמן"



ולדעת הפאת השולחן (סימן ג סעיף טו) והגרי''מ טוקצ'ינסקי זצ''ל (לוח ארץ ישראל, ספר ארץ ישראל עמוד מז), והגרב''צ אבא שאול זצ''ל (שו''ת אור לציון חלק ד פרק נה סעיף ו), והגר"ש דבילצקי זצ''ל (עיטורי מרדכי על פורים פרק מח הערה ג), היה ראוי לומר על הניסים בט''ו כמנהג הקדום, אולם המנהג כיום לא לומר 'על הניסים' בט''ו.

וכן הביא הארץ חיים (על או''ח סימן תרצג) את מנהג האריז''ל שלא לומר על הניסים בט''ו,

והוסיף שביטלו אמירת על הניסים על פי האריז''ל.

ועיין בנימוקי או"ח )סימן תרצג) שצידד לחדש שהאריז"ל נהג כן דווקא בחזרת הש"ץ כשהתפלל לפני התיבה, כי לא רצה לעשות נגד המנהג, אבל בתפילת לחש היה אומר על הנסים בתפילתו.

והסיק בשו"ת מנחת יצחק (חלק י סימן נד) שלכתחילה לא יזכיר על הנסים בט''ו, ואם אמר בדיעבד אינו הפסק.