מעלה כאן סיכום שערכתי בהלכות קריאת המגילה בדרך קצרה ולפי נושאים (לא לפי סימנים)
אודה להערותיכם והארותיכם!
סיכום הלכות מגילה - מסודר לפי נושאים ועניינים
מקרים שבהם בן עיר המוקפת חומה יצטרך לקרוא בי"ד
מיהם הקורין בט"ו
כמה נפק"מ לכך שהמגילה נקראת "אגרת"
כמה דינים הנגזרים מחמת כך שקריאת המגילה היא פרסומי ניסא
ט"ו שחל בשבת, הדינים של אותה שבת למוקפין (תרפ"ח ו')
קטנים לעניין קריאת המגילה
נשים לעניין קריאת המגילה
צורת קריאת המגילה (תר"צ א')
דיני הקורא את המגילה
דיני השומע
אם אין עשרה לקריאת המגילה - דיני יחיד
אודה להערותיכם והארותיכם!
סיכום הלכות מגילה - מסודר לפי נושאים ועניינים
מקרים שבהם בן עיר המוקפת חומה יצטרך לקרוא בי"ד
- אם הוא במדבר או בספינה (תרפ"ח ה')
- אם נסע לעיר הפרזים שלא על דעת לחזור בבוקר י"ד ונשאר שם בבוקר (תרפ"ח ה')
- חל ט"ו בשבת (תרפ"ח ו')
- אם אינו יכול לקרותה בט"ו וכגון שיוצא בשיירה או מפרש בים (תרפ"ח ז')
מיהם הקורין בט"ו
- כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון אפי' אין מוקפות עכשיו, ובתנאי שהוקף ואח"כ ישב או שנתיישב ע"ד להקיפו, ובסתמא הוי כמוקף, וי"א שצריך עשרה בטלנין (תרפ"ח א' ב' מ"ב א' – ד')
- כל הסמוכין להם תוך מיל, וכל הנראין עמהם י"א אפי' יותר ממיל וי"א עד מיל (תרפ"ח ב' מ"ב ו')
- שושן שבו נעשה הנס
- מגילה – בשניהם, ומברך רק בי"ד שהוא זמן קריאה לכל (תרפ"ח ד')
- מתנות לאביונים משתה ושמחה בשניהם (שם מ"ב י')
- משלוח מנות מח' הפוסקים מתי (בביה"ל תרצ"ה ד')
- על הניסים בשניהם (תרפ"ח מ"ב י"ז)
כמה נפק"מ לכך שהמגילה נקראת "אגרת"
- אם יש טעויות במגילה אפי' נשמטו פסוקים באמצעה כשרה (תר"צ מ"ב י')
- בקריאה בציבור הבעל קורא פושטה כאגרת וכופל אותה דף על דף (תר"צ י"ז ומ"ב נ"ה -נ״ו) וכתב המ״ב דהמנהג דגם היחידים השומעים שיש להם מגילה פושטים כאיגרת (שעה״צ ס״ק נ׳ בשם פמ״ג).
- כשאומר הקורא "האגרת הזאת" ינענע המגילה (תר"צ מ"ב נ"ב)
כמה דינים הנגזרים מחמת כך שקריאת המגילה היא פרסומי ניסא
- מקרא מגילה קודם לכל המצוות משום פרסומי ניסא (תרפ"ז ב' מ"ב י"א, ותלוי בשיטות שם מתי קודם)
- יוצא בשיירה או מפרש בים וקורא קודם זמנה המ"ב מעלה אפשרות דיכול לצרף קטנים לעשרה משום שגם בהם מתקיים פרסומי ניסא (תרפ"ח מ"ב כ')
- חרש אינו חייב בקריאת מגילה כיון שאין פרסומי ניסא, ויש דעה שגם אדם השומע שלא השמיע לאזנו אינו יוצא משום פרסומי ניסא (תרפ"ט ב' ומ"ב ה')
- מנהג טוב להביא בניו הקטנים שהגיעו לחינוך לביה"כ כדי לחנכם במצוות פרסומי ניסא (תרפ"ט ו')
- מצווה לקרותה בעשרה אפי' בזמנה שכולם קוראין אותה משום פרסומי ניסא (תר"צ י"ח) ושלא בזמנה כגון ט״ו שחל בשבת ומוקפין קורין בערב שבת אם קורא שלא בעשרה אינו מברך כיון שהוא שלא בזמנה (תר״צ מ״ב ס״א).
- הרמ"א נסתפק אם נשים מצטרפות לעשרה כיון שהוא רק משום פרסומי ניסא או שצריך מנין כתפילה (תר"צ י"ח)
ט"ו שחל בשבת, הדינים של אותה שבת למוקפין (תרפ"ח ו')
- קריאת התורה למפטיר ויבוא עמלק ומפטירין "פקדתי"
- שואלין ודורשין בהלכות מגילה
- אומרים על הניסים
- דעת השו"ע ורוב הפוסקים שאין עושין סעודת פורים בשבת וכן לא משלוח מנות, ודעת מהר"ל חביב שהסעודה בשבת וכן משלוח מנות
- מח' הפוסקים האם מותר לטלטל המגילה באותה שבת או שהיא מוקצה
קטנים לעניין קריאת המגילה
- אם הגיעו לחינוך חייבים מדרבנן (תרפ"ט א')
- אינו יכול להוציא גדול כיון שהוא תרי דרבנן גם דין חינוך וגם עצם קריאת המגילה היא מדרבנן, מה שאי"כ גדול הוא חד דרבנן (תרפ"ט ב' מ"ב ו')
- יש שיטות שקטן שהגיע לחינוך יכול להוציא אחרים בקריאת המגילה, ובשעת הדחק וכגון שאין מי שיודע לקרוא יכול להוציא (תרפ"ט מ"ב ו')
- מנהג טוב להביאם לבית הכנסת לשמוע מגילה כדי לחנכם בפרסומי ניסא, ויש להקפיד להביאם ע"ד כן ולא ע"ד שיכו את המן, וצריך לשמור עליהם שישמעו הקריאה (תרפ"ט ו' מ"ב י"ח)
- אין להביא לביה"כ קטנים ביותר מפני שמבלבלים השומעים (תרפ"ט מ"ב י"ז י"ח)
- קורין הקהל את הפסוקים "איש יהודי" "ומרדכי יצא" "ליהודים" "כי מרדכי" בקול רם שהם עיקר תחילת הנס וסופו כדי לעורר את הקטנים שלא ישנו, ומקרין אותם את הפסוקים כדי לחנכם (תרפ"ט מ"ב ט"ז)
- יש נידון אם קטנים מצטרפים לעשרה כיון שהקריאה היא משום פרסומי ניסא (תרפ"ח מ"ב כ') או שאינם מצטרפין כיון דאינם חייבים מדינא אלא רק מחינוך (תר"צ מ"ב ס"ג)
נשים לעניין קריאת המגילה
- דעת השו"ע (תרפ"ט א' מ"ב א') שחייבות בקריאה מדינא שאף הם היו באותו הנס, דעת הרמ"א בשם י"א (שם ס"ב) שאינה חייבת לקרוא אלא רק לשמוע ואם קוראה לעצמה מברכת "לשמוע מגילה".
- השו"ע מביא שתי דעות אם יכולות להוציא את האנשים, אם נאמר שהם חייבות בקריאה יש אומרים שיכולות להוציא אנשים, וי"א שאינן יכולות להוציא אפי' אם הם חייבות מכיון שאין זה כבוד ציבור שאשה תוציא אותם יד"ח ולכן גם ביחיד אינן מוציאות משום לא פלוג, ובוודאי לדעת הרמ"א שאינן חייבות לקרוא אלא רק לשמוע שאינן מוציאות אנשים (תרפ"ט ב' מ"ב ז').
- דעת הרמ"א שאף שאשה אינה מחויבת בקריאה אלא רק בשמיעה יכולה גם לקרוא לעצמה, ודעת המ"א שאם יש לה ממי לשמוע תשמע מאנשים ואם לאו תקרא לעצמה (תרפ"ט ב' מ"ב ח').
- אשה מוציאה חברתה (תרפ"ט מ"ב ז')
- הרמ"א מסתפק אם מצטרפות לעשרה כיון שהוא רק משום פרסומי ניסא (תר"צ י"ח)
- יש מקומות שנהגו שהנשים הולכות לשמוע הקריאה בביה"כ בעזרת הנשים, וכ"ז רק אם יכולות לשמוע שם כדין (תרפ"ט מ"ב א').
- גם קטנות שהגיעו לחינוך חייבות לשמוע מגילה (תרפ"ט מ"ב ג')
- מתי שאיש מוציא את הנשים יברך לשמוע מגילה לצאת ידי השיטות שאשה אינה חייבת בקריאה אלא רק בשמיעה (תרפ"ב מ"ב י"א)
צורת קריאת המגילה (תר"צ א')
- ביחיד – בין עומד ובין יושב, בציבור – לכתחילה יקרא עומד מפני כבוד הציבור.
- הברכה לעולם היא בעמידה.
- סמיכה הרי היא כעמידה לעניין מגילה.
דיני הקורא את המגילה
- הקורא צריך לכוון להוציא, ומספיק שכיוון בתחילת הקריאה, וזה לעיכובא ואם הוא בעל קורא מסתמא דעתו להוציא אפי' לא כיוון ממש (תר"צ י"ד מ"ב מ"ח)
- בלילה מברך שלשה ברכות לפניה – על מקרא מגילה, שעשה ניסים, ושהחיינו, וביום לדעת השו"ע אינו מברך שהחיינו, לדעת הרמ"א מברך ומכוון גם על מצוות היום משלוח מנות וסעודה, ואם אין לו מגילה י"א שאינו מברך על המצוות לבדם, וי"א שיכול לברך על היום כמו בכל יו"ט מפני תקפו של נס, ואם כבר קרא בלילה וברך לכו"ע אינו מברך ביום בלי מגילה. (תרפ"ב א' מ"ב א')
- בקריאה בציבור מברך גם לאחריה "הרב את ריבנו" והברכות אינם מעכבות, ואם נזכר באמצע הקריאה שלא ברך יברך בין הפרקים. (תרפ"ב א' מ"ב מ"ב ו')
- אפשר שאחד יברך והשני יקרא, ולכן באבל שאינו יכול לברך שהחיינו אחר מברך והוא קורא ובלבד שיכוונו להוציא והציבור יכוונו לצאת. (תרפ"ב א' מ"ב א' – ג')
- יכולים לקרוא כמה אנשים ביחד ויוצא השומע דמשום חביבות הנס נותן דעתו לשמוע היטב, אא"כ אינו שומע כדבעי (תר"צ ב' מ"ב ד')
- המ"ב מביא ב' דעות אם צריך להשמיע לאזנו לעיכובא (תרפ"ט ב' מ"ב ה')
- חרש המדבר ואינו שומע, דעת השו"ע שפטור ואינו מוציא אחרים, ודעת כמה אחרונים דלכתחילה אינו מוציא אבל אם קרא יצאו יד"ח (תרפ"ט ב' מ"ב ה').
- צריך לקרותה כולה, ומעכב בדיעבד אפי' חיסר רק תיבה אחת (תר"צ ג' מ"ב ה')
- אם קרא על פה יותר מחציה וכגון שהיתה מגילה חסרה או שלא קרא מתוך הכתב לא יצא, אבל אם קרא עד חציה בעל פה יצא, ואם קרא חציה ע"פ נסתפק המ"ב אם יצא יד"ח (תר"צ ג' מ"ב ו' – ט')
- לכתחילה קורא מתוך מגילה שכתובה כולה, בדיעבד אם קרא ממגילה שחסרה עד חציה יצא ואם אין לו מגילה אחרת יכול לקרוא בה לכתחילה, ודווקא אם חסרה באמצעה ולא השמיט עניין שלם, אבל השמיט עניין שלם או שחסרה בתחילתה או בסופה אפי' חסר רק פסוק אחרון או ראשון לא יצא (תר"צ ג' מ"ב ז' – י"ב)
- אם קראה והפסיק אפי' שהה שיעור זמן כדי לגמור את כל המגילה מתחילה ועד סוף, ואפי' דיבר בנתיים, יכול להמשיך לקרוא מהמקום שפסק, ואם שהה מחמת אונס חוזר וקורא מתחילת המגילה בלי ברכה (תר"צ ה' מ"ב י"ז – כ')
- אסור לדבר באמצע קריאת המגילה אפי' בד"ת, ואם דיבר גוערין בו אבל יכול להמשיך לקרוא מהמקום שפסק, ומפני הכבוד יכול לדבר לכתחילה בין הפרקים (תרפ"ב ב' מ"ב ט')
- אם דיבר בין הברכה הראשונה לקריאה הפסיד את הברכה וחוזר ומברך, אבל אם דיבר בין הקריאה לברכה האחרונה תלוי במח' הפוסקים אם צריך לברך (תרפ"ב מ"ב ט' ושער הציון אות י"ב)
- קראה מהסוף להתחלה למפרע ואפי' רק פסוק אחד או תיבה אחת לא יצא וצריך לקרוא כסדר (תר"צ ו' מ"ב כ"א – כ"ג)
- קראה מתנמנם יצא, ובתנאי שיכול לכוון להוציא או שחשב להוציא קודם שנתנמנם (תר"צ י"ב מ"ב ל"ט מ')
- יכול להוציא אחרים בברכות ובקריאה אף אם כבר יצא, וי"א דלעניין ברכה אם יודעים בעצמם לברך יברכו הם, ומנהג העולם שהוא מוציאם בכל מקרה (תרפ"ב ג' מ"ב י')
דיני השומע
- צריך לכוון לצאת יד"ח ומספיק שיכוון בתחילה, ואם נמצא בביה"כ סתמא שהוא מכוון, אבל אם נמצא אחורי ביה"כ צריך לכוון להדיא (תר"צ י"ד מ"ב מ"ח – מ"ט)
- צריך לשמוע כל מילה מפי הקורא ואם לא שמע אפי' מילה אחת לא יצא (תר"צ מ"ב מ"ח)
- שמע מתנמנם לא יצא דבוודאי לא שמע כמה מילים (תר"צ י"ב מ"ב מ"א)
- שמע מגילה ממי שהוא מודר הנאה ממנו יצא דמצוות לאו להנות נתנו (תרפ"ט ד' מ"ב י"ד)
- ראוי שלכל אחד מישראל יהיה לו מגילה כשרה ולקרוא בלחש מילה במילה כדי שאם לא ישמע איזה תיבה מהבעל קורא יצא יד"ח ע"י קריאתו (תרפ"ט מ"ב י"ט)
- ואם אין לו מגילה כשרה ישמע וישתוק ולא יקרא שמא אחר ישמע אותו ויתן דעתו עליו ולא על הקורא, אבל אם לא שמע איזה מילה ישלים אפי' ממגילה שאינה כשרה (תר"צ ד' מ"ב י"ג, מ"ב י"ט, מ"ב ס')
- אם שח ולא שמע עי"ז הקריאה אפי' תיבה אחת לא יצא. (תר"צ מ"ב י"ט, תרצ"ב מ"ב ט')
אם אין עשרה לקריאת המגילה - דיני יחיד
- מגילה בזמנה דהיינו בי"ד וט"ו לכתחילה צריך לחזר אחר עשרה, ומצווה לילך לביה"כ אם באותה שעה קורין שם את המגילה משום ברוב עם, ואם אין עשרה קורין אותה ביחידות ומברך. (תר"צ י"ח מ"ב ס"ב)
- מגילה שלא בזמנה וכגון בפורים משולש שקורין למוקפין ביום שישי שהוא י"ד, אם קורא אותה ביחיד אינו מברך. (תר"צ מ"ב ס"א)
- אם אין עשרה, אם כולם יודעים לקרוא י"א שעדיף שכל אחד יקרא לעצמו לכתחילה, ובדיעבד אם אחד קרא יצאו כולם, וי"א להפך, דלכתחילה עדיף שאחד יקרא ויוציא את כולם משום ברוב עם הדרת מלך, אבל אם אין כולם יודעים לקרוא בוודאי שאחד מוציא את כולם. (תרפ"ט ה' מ"ב ט"ו)
- אם כבר קראו בבית הכנסת ויחיד לא שמעה, י"א שיכול לקרוא ביחידות ואינו צריך לטרוח לחפש עשרה כיון שכבר נתקיים פרסום הנס ברוב עם, וי"א שאף במקרה כזה יהדר לחפש אחר עשרה. (תר"צ י"ח מ"ב ס"ד)
