בירור דברים
אודות דברי מרן החזון איש זללה"ה
שלא יפלו פצצות בבני ברק


א
דברי מרן החזון איש
א) בספר שיחות חיים (להג"ר נתן איינפלד זצ"ל, עמ' ע"ח) הביא עדות מכלי ראשון בזה"ל: סיפר לי אחד מתלמידי הישיבה הקדושה פונביז', שבשנת תש"ח שהיו ההפצצות בארץ ישראל, וביום אחד הלך הנ"ל להתפלל מנחה בבית מדרשו של החזון איש, ולפני התפלה נשמעה "אזעקה", ואז לא היו עדיין מקלטים, והיו נמלטים לפרדס הידוע, מכיון שהפציצו רק במקומות מגורין, וגם מבית מדרשו רצו לברוח לפרדס, אמר להם החזו"א: תשארו כאן לידי, ואחרי כמה דקות נשמעו ונראו מטוסים (מצריים או סורים) מעל שמי בני ברק, והמספר הנ"ל שמע איך שהחזו"א לוחש בשקט: איך אייס נישט בומבדרין בני ברק (אני גוזר שלא להפציץ את בני ברק), וחוזר על זה בדביקות, ואכן הפצצות כולן נפלו על מגרשים ריקים מחוץ לעיר.
ב) עוד הובא בספר הנ"ל בשם הגאון רבי מאיר הוניגסברג שליט"א, שבשנת תש"ח למד בישיבת תפארת ציון בבני ברק, ואז היה הר"מ מרן הגרמ"י ליפקוביץ בעל המנחת יהודה, ואז הפציצו בארץ ישראל, וגם ליד בני ברק, והמטוסים עברו בבני ברק וראו ושמעו אותם, וגם שמעו טוב את ההפצצות, והיו אזעקות בזמן השיעור, ואמר בעל המנחת יהודה לתלמידי השיעור בשם החזון איש: לא להפסיק השיעור, ולהשאר בהישיבה ללא כל פחד, כי בבני ברק לא יפציצו, וכמובן שכך היה המשיכו ללמוד ללא כל מורא ופחד.
ומביא שם עוד, שאלתי זה גם לבעל ה"מנחת יהודה" (שליט"א) ואישר הדבר, ואמר שכולם ידעו זה אז ממרן החזו"א שבבני ברק לא יפציצו ואין כל ספק בזה.

ג) עוד מובא בספר תולדות יעקב (להגראי"ש קניבסקי שליט"א, עמ' קל"ו-קל"ז) שבזמן מלחמת יום הכיפורים היה פחד גדול, ואמר מרן הגרי"י קניבסקי זצ"ל "יש קבלה ממרן החזו"א שאת בני ברק לא יפציצו".
ושלשת המעשים הללו הובאו בספר המוסמך מעשה איש (להגר"צ יברוב שליט"א, ח"א עמ' קע"ג).

ד) ומו"ר מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל היה חוזר על כך מאות ואלפי פעמים, שהחזון איש הבטיח שבבני ברק לא יפלו טילים, וכפי ששמעתי בעצמי מפיו, וכך מעידים כל בני ביתו[א].
וכתב מו"ר זצ"ל במכתבו המפורסם מיום א' ד' כסלו תשע"ג (נדפס בספר אגרות וכתבים ח"ב סי' רכ"ג) בזה"ל:

בעזה"י ד' כסלו תשע"ג
כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק (ברכות ט' א') ור"ש ס"ל בספרי עקב ל"ח אין זה קידוש ה' שדברי צדיקים קיימין בחייהן ובטלין לאחר מיתתן (ולא יתכן כן) וא"כ כשהחזו"א זצ"ל אמר שבבני ברק לא יהי' פצצות כמו שהעיד הגה"צ רא"צ טורצין זצ"ל בודאי יתקיים גם היום ואין לפחד כלל
חיים קניבסקי
ה) ובאמת שמו"ר סיפר פעמים רבות ששמע כן בעצמו ממרן החזו"א [ומה שכתב כן מו"ר בשם הגרא"צ טורצ'ין זצ"ל, הוא דרך ענווה, וכמו במקומות רבים בקונטרס הזכרונות שמביא דברים מתלמידי מרן החזו"א בשמו, אף ששמע כן בעצמו מהחזו"א].
ובספר כל משאלותיך (להגר"א מן שליט"א, עמ' תרנ"ד) הובא בשם מו"ר הגר"ח קניבסקי זצ"ל: בהפצצות בבני ברק היינו כולם נכנסים לחדר של החזון איש, ואז אמר לנו שלא יהיו פצצות בבני ברק, ולא היה. ועוד הובא שם בשמו: שלא יהיו פצצות בבני ברק שמעתי ממנו כמה פעמים.

ו) וכן סיפר מרן הגר"י אדלשטיין זצ"ל (גאון יעקב, גליון קמ"א) שבאותה תקופה למד בישיבת פוניבז', ומדי פעם היו שומעים אזעקה, היה בא אוירון ממצרים וזורק פצצה, והיינו שומעים את הפיצוץ הגדול, והחזון איש אמר שבבני ברק לא תיפול פצצה, ואכן לא נפלו פצצות בבני ברק.
ב
אם הגנה זו קיימת גם בזמנינו
ז) הנה ישנם כאלו שרצו לטעון ולפקפק, כאילו דברי מרן החזו"א נאמרו רק לשעתם, אך מי יאמר שהבטחה זו קיימת ונשארת לעולם ולעולמי עולמים.
אך מי לנו גדול מרבינו הקה"י, שנקט בפשיטות ש"יש קבלה ממרן החזו"א שאת בני ברק לא יפציצו", וכפי שהובא לעיל, ואמר כן בשנת תשל"ד, למעלה מעשרים שנה לאחר הבטחת החזו"א בשנת תש"ח, הרי שהיה ברור לרבינו הקה"י שהבטחה זו קיימת לעד ולעולמי עולמים.
ורבינו הגרח"ק הורה כן במשך כל השנים, אף למעלה משבעים שנה לאחר הבטחת החזו"א, כיון שהיה ברור לו שדברי החזו"א קיימים לעולמים, וכמו שהביא במכתבו מדברי הספרי (פר' עקב פיסקא ל"ח) שאמרו שם: "רבי שמעון בן יוחי אומר, אין זה קדוש השם, שדברי צדיקים קיימים בחייהם ובטלים לאחר מיתתם", והוסיף על כך רבינו במכתבו "ולא יתכן כן".

ח) ואותם המפקפקים חזרו לטעון לאחר פטירת מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי זללה"ה, שכל ההגנה היתה רק בחייו, אך לאחר פטירתו כעת כבר אין את השמירה על בני ברק.
ופשוט שאין צריך להשיב על טענה שכזו, שהרי כל דברי רבינו הגרח"ק היו שלא יתכן שדברי צדיקים קיימין בחייהן ובטלין לאחר מיתתן, ואם כן פשוט שדברים אלו שייכים גם בזמנינו.
וכך אמרו בימים האחרונים מרנן הגרב"ד פוברסקי, הגר"י זלברשטין, הגר"ש שטינמן, הגר"א גרבוז, הגרמ"מ לובין שליט"א ועוד, שבוודאי שדברי רבינו הגר"ח קניבסקי זצ"ל בשם החזו"א קיימים גם כיום לאחר פטירתו, וגם כיום קיימת ההבטחה שלא יפלו טילים בבני ברק.
ומרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א הוסיף, שהשמירה כיום היא עוד יותר גדולה מאשר בחייו, כיון שבחייו היה זה כבודו של החזו"א שדבריו לא יהיו בטלים לאחא מיתתו, ואילו לאחר פטירתו זה גם כבודו של החזון איש וגם כבודו של ר' חיים, עכ"ד.
ג
פרדס כץ
ט) רבים שאלו כיצד יתכן שנפל טיל בפרדס כץ (כ' סיון תשפ"ה) הרי החזו"א הבטיח שבבני ברק לא יפלו פצצות, ושכונת פרדס כץ שוכנת בתחומי העיר בני ברק.
אלא שאין זו הפעם הראשונה בה נופלת פצצה בפרדס כץ, וכבר היה לעולמים, עוד בחיי מרן החזו"א זצ"ל, וכפי שמובא בספר חוט שני (חנוכה עמ' ש"ט) בשם מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל בזה"ל: סיפר רבינו (שליט"א), שבזמן החזו"א נפל פעם פצצה בפרדס כץ שבפאתי העיר בני ברק, ואמר החזו"א, שמע מיניה שפרדס כץ אין היא בני ברק [אף שבאותה תקופה כבר פרדס כץ היתה בתחום שיפוטה של עירית בני ברק][ב].
כעין זה מובא גם בספר מעשה איש (ח"ב עמ' קס"ג), פעם נפלה פצצה ליד "ארגמן", היא התפוצצה והזיקה, משסיפרו זאת לרבינו (החזו"א), אמר: כנראה שמקום זה אינו בתחום בני ברק! [מפעל ארגמן היה על הגבול של רחוב ז'בוטינסקי, בין בני ברק לפרדס כץ, סמוך למיקום מכון מור כיום][ג].
גם הגאון רבי יחזקאל ברטלר זצ"ל סיפר, שבאו לחזו"א כדי לומר לו שצריכים לחפור שוחות לצורך הגנה מהפצצות, והחזון איש אמר להם שאין צריך כי בבני ברק לא יפלו פצצות, ולמחרת נפלה פצצה במפעל ארגמן, והחזון איש אמר: זה ראיה שארגמן זה לא בני ברק[ד]!

י) ובשנים האחרונות שנתיישבו בפרדס כץ הרבה יראים ושלמים, נשאל רבינו האם גם בפרדס כץ יש הבטחה שלא יפלו טילים, ואמר שאם יקפידו על שימוש בגנרטור ובמים של שבת גם שם לא יפלו טילים[ה]. ובאמת שבמקום נפילת הטיל לא מיבעיא שאין מקפידים שם על גנרטור, אלא רח"ל מחללים את השבת בריש גלי, ובשבת שקודם נפילת הטיל (פר' בהעלותך תשפ"ה) הציבו שם מחסומים כדי שלכה"פ לא יסעו שם בשבת, ובאו פורקי עול והסירו את המחסומים כדי שיוכלו לנסוע שם רח"ל, והשבת תובעת את עלבונה, וכעין מה שאמרו חז"ל (שבת קי"ט ב') אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת.
ושוב ראיתי שכן התבטא מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א (דברי חמד, גליון 74) לאחר נפילת הטיל בפרדס כץ, כי על מקומות שיש חילולי שבת בפרהסיא, אי אפשר לשאול שאלות.
וסיפר מרן הגר"י אדלשטין זצ"ל (גאון יעקב, גליון קמ"א), שבבחרותו באו לספר לחזו"א שהיות שיש חשש ביטחוני צריך לעשות עבור זה מלאכות בשבת, והתחילו לעבוד בפרדס כץ בשבת, ונפלה שם הפצצה והיו תשעה הרוגים, אמר על כך החזון איש - זו נקמת השבת!
ד
חובת השתדלות
יא) לאחר שנתברר למעלה מכל ספק, כי בבני ברק ישנה הגנה ושמירה, ואין כל חשש שיפלו בה טילים ופצצות, יש מקום לדון, האם על פי זה אין צורך לעשות כל השתדלות בבני ברק, או שגדרי ההשתדלות נקבעים לפי דרך הטבע, ואין מתחשבים בהם בהבטחה סגולית.
ושאלתי שאלה זו את מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי זללה"ה (עש"ק ט' כסלו תשע"ג) האם יש להיכנס למקלט בזמן שיש אזעקה, ומו"ר הביט בי בפליאה, ואמר "החזון איש אמר שבבני ברק לא יפלו טילים", דהיינו שהיה ברור לו שאם החזו"א אמר שלא יפלו טילים בבני ברק אין צריך לעשות השתדלות.
וכך הורה רבינו עוד עשרות ומאות פעמים, כפי ששמעתי בעצמי מפיו במלחמת כסלו תשע"ג ובמלחמת תמוז-אב תשע"ד, ושמעתי מעדים נאמנים שכך הורה בכל המלחמות מאז מלחמת המפרץ ועד לסוף ימיו.
וסיפר לי החברותא של אא"ז הגה"צ רבי משה פוליטנסקי זצ"ל, שבזמן מלחמת המפרץ רבים אטמו את חלונותיהם ועסקו בכל מיני השתדלות, אך אא"ז זצ"ל על פי דברי רבינו הגר"ח קניבסקי זצ"ל לא עשה כלום, ואכן ב"ה לא אירע כל נזק.
והגאון רבי בנימין גרוסברד שליט"א העיד, כי בזמן מלחמת המפרץ למד בישיבת פוניבז', וכאשר נשמעה אזעקה כל בני הישיבה ירדו למקום מוגן, והיחיד שנשאר בהיכל הישיבה ולמד היה הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי שליט"א שנהג כן על פי הוראת אביו.

יב) ובאמת שהוראה זו היא כבר ממרן הגרי"י קניבסקי זצ"ל, וכפי שמובא בספר ארחות רבינו (ח"ה עמ' ע"ב, ובמהדורה החדשה עמ' קי"ג) בזה"ל: בעת האזעקה ביוה"כ מו"ר התפלל בביהכ"נ לדרמן, אמרו למו"ר שיש אזעקה, אמר שיתפללו טוב וירבו ללמוד, ולא יקרה שום דבר, ולא צריך ללכת למקלט.
יג) ובטעם הדבר, נראה שרבותינו הגריי"ק והגרח"ק סברו, שמכיון שהחזון איש גזר שלא יפלו טילים בבני ברק, ממילא לא יתכן שיפלו טילים בבני ברק, ואף בגדרי ההשתדלות אין צריך לחוש לכך כלל[ו].
ומה שהקשו על כך, שהרי אין סומכין על הנס, ועוד שאף אם יעשו לו נס, הרי על ידי כן מנכים לו מזכויותיו (שבת ל"ב א', תענית כ' ב'). החילוק הוא פשוט, שכל זה לסמוך על נס בעלמא, אך כאשר צדיק גוזר, הרי הקב"ה טבע בעולמו את המציאות שצדיק גוזר והקב"ה מקיים ואין זה בגדר נס [וכעין זה כתב המהרש"א (קידושין כ"ט ב') שהצלה שמגיעה על ידי תפילה אינה נחשבת נס ולא מנכים עבורה מהזכויות]. וכמו שראינו מעשים בכל יום אצל רבותינו החזו"א והקה"י והגרח"ק, שהגיעו אליהם עם מקרים של פיקוח נפש, שהרופאים הורו לעשות טיפול רפואי מסויים, והם הורו שלא לעשות, וכי נאמר שמי ששומע בקול גדולי ישראל הוא סומך על הנס?!
וידידי הרב דוד קניבסקי שליט"א הראני מכתב בו נשאל מו"ר הגר"ח קניבסקי זצ"ל, למה אין בעיה של אין סומכים על הנס לסמוך על הבטחת החזו"א שלא יהיו פצצות בבני ברק, ומו"ר זצ"ל השיב בכתי"ק: "ברכת צדיק אינו נס".

יד) ומלבד זאת, במציאות אין זה דרך נס, כיון שדרך נס היא אם יבוא טיל שמיועד ליפול בדיוק במקום שאדם זה נמצא, ובסוף הטיל לא פגע והוא ניצל, אך כאשר הטיל אמור לפגוע במקום אחד מתוך כל העיר ומעבר לה, הסיכוי שהטיל יפגע דווקא במקום זה הוא נמוך מאוד [והן אמנם שבהלכות פיקוח נפש יש לחוש אפילו לספק רחוק כמו שאמרו חז"ל (יומא פ"ד ב') שלא הלכו בפיקוח נפש אחר הרוב, ואפילו במקום שיש כמה ספיקות מחללים שבת על כך (כמבואר במשנה יומא פ"ג א'), ועל כן בוודאי שמחוץ לבני ברק חובה לילך למקלט בשעת אזעקה ואין לסמוך על כך שהוא חשש רחוק[ז], אך מ"מ אין זה גדר של נס שמנכים עבור זה מזכויותיו.
יד) ויש להוסיף, שכך היתה דעת רבינו הגרח"ק שאין צריך לעשות שום השתדלות בבני ברק[ח], אך יש מרבותינו שהורו שכן יש לעשות איזו השתדלות גם בבני ברק, ומ"מ גם הם סמכו למעשה על דברי החזו"א להקל יותר בבני ברק.
מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל הורה (עטרת תפארת גליון 307, מעדות תלמידו הגרמ"י שניידר שליט"א) שבבני ברק אין צריך להיכנס למקלט, רק הוסיף שיסגרו את החלונות בגלל חשש הדף[ט]. וזאת אף על פי שבשאר חלקי הארץ סבר שחייבים לילך למקלט[י], ואף באמצע הלימוד והתפילה ואפילו באמצע שמו"ע[יא].
וכן מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א הורה (חורף תשפ"ד) לשאלת כמה ישיבות, שבישיבות מחוץ לבני ברק חייבים להיכנס למקלט באמצע הסדר, אך בישיבות בבני ברק אין צריך להיכנס למקלט באמצע הסדר (דברי רבותינו עמ' נ"ח).
וכן הורה מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א (סיון תשפ"ה) שבשאר רחבי הארץ יש להיכנס למקלט גם באמצע שמו"ע[יב], אך הוסיף: "אבל כאן בבני ברק זה משהו אחר, החזון איש פטר אותנו, אבל צריכים לשמור על השבת, פה יש הבטחה של החזון איש, עוד לא קרה פה שום מקרה".
כמו כן, הורה שבבני ברק אין להעיר את הילדים באמצע הלילה כדי לילך למקלט, אך במקומות אחרים בארץ כן.

טו) ומה שנשמע לפעמים מדבריהם של מנהיגי הדור זצ"ל ויבדלחט"א לכאורה לא כך. יש להביא בענין זה את מה שמובא בספר בית אמי שנשאל מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל, איך הוא אומר שאין צריך לעשות השתדלות ולא צריך לאטום את הבתים כהוראות הרשויות, ואילו מרן הגרא"מ שך זצ"ל כן אוטם את ביתו. והשיב מו"ר זצ"ל: הרי אנו בטוחים בכחו - הוא המסכה והחדר האטום שלנו - ואילו הוא בענוותנותו אינו מכיר בכך. ומעבר לכך, הלוא הרב שך מפורסם בעולם כולו, ודבריו נשמעים גם בתקשורת, ועל כן עליו להיזהר לבל יגרום סערות ציבוריות. אני לעומת זאת - מי מלבד השכנים מכיר אותי? יש לי אפשרות לומר בגלוי את דעתו של הרב שך!
ובאמת שדבריהם של חלק מהרבנים שדיברו בענין זה, היו על פי בקשת הרשויות ופיקוד העורף, לאחר פגישה שהתקיימה בבית אחד מהרבנים (עש"ק י"ז סיון תשפ"ה) ואכמ"ל.
ומו"ר מרן הגר"ש שטינמן שליט"א אמר על כך, שפיקוד העורף ועיריית בני ברק פנו לרבנים נוספים כדי שיפרסמו דברים כאלו, אבל מי ששמע מר' חיים מאות ואלפי פעמים דברים ברורים וחתוכים בשם החזו"א שבבני ברק לא יפלו טילים, מבין שלא שייך להכחיש את מה שגדלנו עליו כל השנים ולא שייך לשכוח את הכל ולנסח את הדברים בצורה שמשתמעת לשני פנים - אי אפשר למחוק דברים ברורים שסמכו עליהם כל השנים[יג]!
וסברא נוספת כעין זה שמעתי ממרן הגר"צ דרבקין שליט"א (כ"ג סיון תשפ"ה) שיש חילוק בין הוראה ציבורית להנהגה פרטית, שבהוראה ציבורית הנוגעת לרבים יש לקחת בחשבון שמתוך כל הרבים החשש שיקרה משהו לאחד מהם הוא הרבה יותר גדול, ולכן מורים להיכנס למקלט, אך אדם פרטי אצלו אין הסכנה גדולה כל כך, ועל כן הוא יכול לסמוך על כך ולא לילך למקלט.
ויסוד זה לחלק בין ההוראה לרבים לבין הנהגת כל יחיד ויחיד, מבואר כבר במכתבו של מרן החזו"א בענין ההודעה לציבור למהר למקלט, ונדפס בספר שו"ת וחידושים (סי' ע"ד) יעו"ש[יד].

טז) ואסיים בדברי מרן הגרי"ג אדלשטין זצ"ל (קיץ תשע"ד) שבזמן מלחמת המפרץ כולם פחדו, הרב שך פחד, וכולם פחדו, חוץ משנים: ר' חיים קניבסקי וגיסי ר' ראובן יוסף גרשונוביץ, "ובסוף ראו שהם צדקו"[טו].
ונסיים בתפילה, שהשי"ת יאמר לצרותינו די, ונזכה בקרוב לתשועת עולמים, במהרה בימינו אמן.

הדברים היו לעיני אחד מגדולי ישראל שליט"א
שעבר על הקונטרס מתחילתו עד סופו
והורה לפרסם את הדברים



[א] ומטעם זה הורה לנו מו"ר הגרח"ק זצ"ל (ב' טבת תשס"ט) כשהגענו לבני ברק לצורך שמחה משפחתית, והיו ידיעות על כך שעומדת לפרוץ מלחמה, שלא נחזור לבית מכיון שבני ברק היא מוגנת ויציאה ממנה נחשבת כיציאה למקום סכנה.
וגדולה מזו שמעתי ממו"ר זצ"ל (קיץ תשע"ד) במענה לשאלת הג"ר תנחום פישהוף שליט"א, שכיהן כר"מ בישיבה בבית שמש, האם לנסוע מבני ברק כדי למסור שיעור בישיבה, והורה מו"ר זצ"ל שלא יסע, אף שעל ידי זה הבחורים יתבטלו.

[ב] מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל דן שם לגבי מי שהלך לשבת חנוכה להוריו או לבית חמיו, האם צריך להדליק נרות חנוכה בביתו, וכתב שאם הוא באותה העיר, אין זה נחשב שעקר דירתו מביתו וצריך להדליק בביתו, אך אם מתארח בעיר אחרת זה נחשב שעקר מדירתו הקבועה ואין צריך להדליק בביתו, ועיר אחת מיקרי כל שההרגשה שלו שהוא נמצא באותה העיר, אף שהמרחק גדול בין ביתו למקום שמתארח. ועל זה הביא מרן הגרנ"ק את דברי החזו"א על פרדס כץ, ומ"מ למעשה הורה שבזמנינו שהרבה חרדים גרים שם ויש שם הרבה מוסדות תורה, מיקרי כבר אותה העיר לבני ברק [ומסתבר שכוונת רבינו הגרנ"ק, שלענין חנוכה שנמדד לפי הרגשת האדם האם זה אותה עיר, מכיון שבזמנינו הרבה חרדים גרים בפרדס כץ, יש לזה הרגשה כעיר אחת, אך לענין הבטחת החזו"א, על מקום זה לא נאמרה ההבטחה].
[ג] ומו"ר מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל היה מורה פעמים רבות לאברכים שגרו בפרדס כץ, שיעברו להתגורר בבי ברק.
ובאמת שכל ההסתכלות על פרדס כץ [וכל מה שמעבר לרחוב ז'בוטינסקי] בעבר היתה כשטח נפרד מבני ברק, שם התגוררו מחללי שבת בפרהסיא שלא זכו לשמור תורה ומצוות, והיה ידוע שגבול בני ברק הוא הכביש השחור (ז'בוטינסקי); ראו לדוגמא בספרו של ראש עיריית בני ברק הרב יצחק מאיר 'על חומותיך בני ברק' חלק א' עמ' 209-227; וכן בספרו של ראש עיריית בני ברק הרב משה אירנשטיין 'שליח ציבור' חלק א' עמ' 259.

[ד] שמעתי מבנו הגאון רבי יוסף ברטלר שליט"א.
[ה] ואמר לי הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי שליט"א, שאף אם יקפידו שם על גנרטור ומים של שבת, אין הכוונה שעל ידי זה הוא בכלל הבטחת החזו"א, כי החזו"א הבטיח רק על מה שהיה בתחומי בני ברק בזמנו, ומקום זה אינו כלול בהבטחתו, אלא שרבינו הגרח"ק הבטיח מעצמו שאם ישמרו שם על גנרטור ומים של שבת לא יפלו שם טילים ולקח את האחריות על עצמו, וכמו שרבינו הבטיח שגם בקרית ספר ובתפרח לא יפלו טילים, אף שאין זה הבטחת החזו"א אלא הבטחה חדשה [וכן הגר"י זילברשטיין שליט"א הבטיח גם על בית שמש ומקומות תורה נוספים שלא יפלו שם טילים, וגם זו היא הבטחה נוספת].
[ו] ואף מרן החזו"א סמך על כך למעשה, וכפי שהובא לעיל שאמר משום כן לא ללכת לפרדס אלא להישאר בביתו, וכן הורה למרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל לא להפסיק את השיעור בזמן ההפצצות וכפי שהובא לעיל; מעשה נוסף בו סמך מרן זצ"ל על כך והורה שאין צורך לעשות השתדלות, ראו בספר כל משאלותיך (להגר"א מן שליט"א, עמ' תרנ"ד) מה שהביא בזה בשם הגרי"א דינר שליט"א על הוראת החזו"א באסיפת רבנים שהתקיימה בביתו שבבני ברק לא יהיו הפצצות ואין צריך לעשות השתדלות.
[ז] וגדולה מזו שמעתי ממו"ר מרן הגר"ח קניבסקי זללה"ה, שאף במקום שיש גם יהודים שאינם שומרים תומ"צ, ובזמן אזעקה נכנסים למקלט נשים פרוצות, גם כן יש לילך למקלט.
וכעין זה נשאל מו"ר זללה"ה במכתב (אלול תשע"ד, הובא בספר פותח את ידך להג"ר אהרן יהושע פסין שליט"א, עמ' תר"ב) אם להיכנס למקלט שיש בו נשים הלבושות בחוסר צניעות ויודע שיצטרך לשהות שם זמן רב ואין עצה כדי להימלט מלהביט בהן, והשיב "יסגור עיניו", והוסיף בע"פ "שיתפלל שלא יצטרך לזה". ונשאל עוד, אם המציאות היא שממש אין עצה כיצד להימלט מלהביט באותם נשים ויצטרך לשהות שם זמן רב ביותר, האם אפשר לומר דכיון דכתיב ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך אין המקלט מגן ולא יכנס למקלט, והשיב (שם עמ' תר"ג) "אונס רחמנא פטרי' ופקו"נ דוחה הכל".
אמנם פשוט שהאדם מצידו חייב לעשות כל טצדקי כדי שלא ייכשל, ורק אם לא שם לב ונכשל, על זה נאמר אונס רחמנא פטריה.
עוד אמר לי מו"ר מרן הגר"ש שטינמן שליט"א, שיתכן שאף שזו היתה הוראת מו"ר זצ"ל באופן כללי, מ"מ יש מקרים יוצאים מן הכלל, והכל לפי הענין.
[ודעת מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א, שבמקום שיש נשים פרוצות, כיון שזו סכנה רוחנית, א"צ לילך למקלט, וכפי שהאריך בזה בספרו חשוקי חמד (בכורות נ"ז) והובאו דבריו בקובץ דברי רבותינו עמ' קט"ז-קי"ח. וכן הורו מו"ר הגר"י טשזנר שליט"א (חשון תשפ"ד) והגרמ"מ לובין שליט"א (עש"ק כ"ד סיון תשפ"ה). והאריך בזה הגר"י טשזנר במאמר מיוחד, נדפס בקובץ דברי רבותינו עמ' קי"ד-קי"ח].

[ח] אך אמר לי מו"ר מרן הגר"ש שטינמן שליט"א בשם רבינו הגרח"ק, שמ"מ לא להסתובב בחוץ בשעת אזעקה, משום "למה תתראו", כיון שרבים אינם מבינים את זה.
[ט] ולפעמים היה שולח אנשים שבאו לשאול מה גדרי חובת ההשתדלות בבני ברק, שישאלו את מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל (עדות מקורבו הרב איסר שוב שליט"א).
[י] כן הורה לאאמו"ר זללה"ה, וכן העידו רבים בשמו.
אמנם מי שאין באפשרותו לילך למקלט, ועל פי הנחיות פיקוד העורף יש לו לשהות בחדר יותר פנימי, שמעתי ממרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל שעד כדי כך אין צריך לדקדק, ואין זה בכלל חובת השתדלות.

[יא] כן העידו בשמו תלמידיו הגרי"א דינר והגרמ"י שניידר שליט"א, שיש להפסיק וללכת באמצע הלימוד והתפילה, ואף באמצע שמונה עשרה.
וכן הורה מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל (וישמע משה ח"א עמ' רע"ז, וכן העיד תלמידו הגרב"צ קוק בשמו) שאף באמצע תפילת שמו"ע או תלמוד תורה דרבים יש להפסיק ולילך למקלט.
וכן הורה מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל, שכאשר נשמעת אזעקה [מחוץ לבני ברק] בשעת הסדר, מחוייבים לרדת למקלט [ואמר שירד עם הגמרא]. וכן באמצע שמונה עשרה וכדו' גם כן מחוייבים להפסיק באמצע וללכת למקלט.
וכן מרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א נשאל (חשון תשפ"ד) על ידי הגרי"י פינקוס שליט"א, האם יש להיכנס למקלט בעת שמיעת אזעקה באמצע התפילה, והשיב שיש ללכת למקלט, בין בתפילת לחש ובין בחזרת הש"ץ [והו"ד בקובץ דברי רבותינו עמ' כ"א].

[יב] וכן הורה מרן שליט"א גם בעבר, וכפי שנדפס בזה באריכות בקובץ ווי העמודים וחשוקיהם (קובץ קכ"ח עמ' ל"ח).
[יג] והוסיף מו"ר שליט"א, שהסיבה שמרן הגר"ד לנדו שליט"א מעורר שאין לסמוך שיקרה נס בכל מקום שהוא, היא כנראה כמו חזקיהו המלך שגנז ספר רפואות והודו לו (ברכות י' ב', פסחים נ"ו א'), משום שראה שלא מתפללים להקב"ה אלא סומכים על ספר רפואות, וגם מרן הגר"ד לנדו שליט"א ראה שמכיון שבבני ברק יש הגנה ממילא יש רפיון בתפילה, ולכן הוא בא לעורר אותנו כדי שעל ידי זה יתחזקו יותר בתפילה.
[יד] ומטעם זה יש מרבותינו שאף שהורו בבני ברק לנהוג על פי דרכי ההשתדלות ולילך למקום מוגן, בעצמם אינם עושים השתדלות זו.
כמו כן, אחד מגדולי ההוראה שליט"א שהוציא מכתב חריף בנושא זה, לא הלך מעולם עד היום בשעת אזעקה למקום מוגן, אף שיש ממ"ד בביתו, ורק כעת התחיל ללכת, וגם כעת הולך רק כשמסתדר בקלות, אך אינו קם ממיטתו כשנשמעת אזעקה באמצע הלילה וכדו'.

[טו] אך הוסיף מרן הגרי"ג זצ"ל והתבטא כנגד אלו היוצאים לחוץ כדי לראות את היירוטים, כי "איך אפשר ליהנות מדבר שאנשים אחרים סובלים ממנו"?!