השמחה בביאת ה' - אימתי?

תהלים צו, יא-יג

(יא) יִשְׂמְח֣וּ הַ֭שָּׁמַיִם וְתָגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִֽרְעַ֥ם הַ֝יָּ֗ם וּמְלֹאֽוֹ: (יב) יַעֲלֹ֣ז שָׂ֭דַי וְכָל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ אָ֥ז יְ֝רַנְּנ֗וּ כָּל־עֲצֵי־יָֽעַר: (יג) לִפְנֵ֤י ה' כִּ֬י בָ֗א כִּ֥י בָא֘ לִשְׁפֹּ֪ט הָ֫אָ֥רֶץ יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק וְ֝עַמִּ֗ים בֶּאֱמוּנָתֽוֹ:

אכן, מלאה הארץ שמחה בעת בוא ה', על מה ולמה? "כי בא לשפט הארץ" – המשפט הוא סיבת השמחה, שכן "ישפט תבל בצדק", מלך במשפט יעמיד ארץ.


אבל... בבא ה' להושיע את עמו, לחולל ניסים ונפלאות בקרב הארץ, אזי תמלא הארץ חרדה, מפני כבוד ה' וגאונו, וכן מצאנו "מה לך הים כי תנוס, הירדן תסב לאחור, ההרים ירקדו כאילים, גבעות כבני צאן", והתשובה היא "מלפני אדון חולי ארץ", מלאה היא הארץ חרדה מלפני האדון בעת בואו, כשהמלך יוצא לממלכתו מי לא יירא?

ועל שמחה זו בהעמיד ה' את עולמו במשפט, החדוה הבאה היא עם הפחד מפני משפט ה', אשרי הזוכה לכך!