כל הנשמה תהלל י-ה הללוי-ה

לפני שבוע בדיוק הייתי במירון. נעמדתי ב"נחש" המוביל לציון הק',
ומכיון שבמסורת מאבותי אני מקפיד לא לומר תהילים לפני חצות הלילה (לא כמו שנהוג היום) - לקחתי חוברת זוהר עם פירוש מתוק מדבש,

החוברת עסקה בנושא של אמירת תהילים,
ומצאתי שם מאמר מיוחד מאוד שכבר שבוע אני מסתובב איתו ואני חושב שכל אחד צריך להנאות ממנו משום "אל תמנע טוב מבעליו"

וזה מה שכתוב שם.

אמר רבי אלעזר:
מאי דכתיב. (תהילים ק״נ:ג׳-ד׳) הללוהו בתקע שופר הללוה''ו בנב''ל וכנו''ר הללוה''ו בתו''ף ומחול הללוה''ו במני''ם ועוגב. וכי צריך הקדוש ברוך הוא להאי.
אלא אמר דוד, כל מה שתשבחו לקמי קודשא בריך הוא בהני מיני זמר, אינו כלום. כאדם האומר לחברו, עכשיו עשה זה וזה, וכל מה שתעשה אינו כלום, עד שתעשה דבר פלוני. כך אמר דוד, הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה, כלומר אינו הללו, אלא מהו הללו, כל הנשמה תהלל יה הללויה. והאחר אינו כלום, אלא הלול הנשמה, הדא הוא דכתיב, (שם) כל הנשמה תהלל יה הללו יה.

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

במילים אחרות.
הקב"ה נהנה שאנו משבחים אותו עם הנשמה הפחותה שלנו. ולא עם כלי נגינה , אין לו צורך בכל התפאורה הזאת אלא הוא רוצה שבח אחד אמיתי מהלב של כל יהודי בכל מצב שהוא.

מזכיר לי וארט.
בנשמת אנו אומרים "וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ" וכמה שורות אח"כ אנו אומרים "עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִישׁוֹרְרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד . כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע , וְכָל עַיִן לְךָ תְּצַפֶּה וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה, וְכָל הַלְּבָבוֹת יִירָאוּךָ, וְכָל קֶרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ,"

תחליט אנו כן יכולים להודות להשי"ת או לא?

אלא שהתשובה היא שאם אנו רוצים להודות עם פה מלא כים וכו' - כלומר עם כוחות שאין בידינו ולא מה שקיבלנו מהשי"ת, בכזה אופן בחייםלא נגיע לזה,
אבל אם אנו מודים להשי"ת עם האיברים שנתן לנו כמו שהם במצב הירוד, אז השי"ת נהנה מהשבח וההודאה.