שירת העשבים... | פורום אוצר התורה שירת העשבים... | פורום אוצר התורה

שירת העשבים...

  • צפיות: 91
שירת העשבים, על שום מה?

לא, אינני ברסלב'ר, ואעפ"כ בחרתי ב"שירת העשבים"!

וכל כך, על שום מה?

היה זה לפני שנים, בהיותי בחור, הייתי במה שמכונה "משבר", ולמה?

אמנם הייתי מהבחורים הטובים ב"וועד", אך תמיד הסתכלתי על אחרים, התפילה הבוקעת של מוטי, הלומדע'ס של יענקלה, ההקיף של שניידר, העמל של מוישי, וכן על זה הדרך...

אמנם גם אני מהטובים, וגם אני מהמוצלחים, אבל רבש"ע, האם אני לא צריך להיות כמוהם??? ואם כן, אז איך אני עושה את זה?

וביום מן הימים, הייתי באיזה שהוא מקום בעל כורחי, והדכדוך השתלט עלי, העצבות אכלה בי בכל פה.

ואז, מתוך הקושי נפל לי האסימון.

אמנם הדברים ידועים, אך חשתי אותם בכל עצמותי...

אני זוכר איך הסתכלתי אל הרים שממול המקום שבו שהיתי, "איזה נס, לפחות נוף יפה יש פה"...

ולפתע נפל לי האסימון, הרי אם כל העצים היו נראים אותו הדבר, הרי היופי היה פוחת במידה ניכרת.

אם כל המאכלים שבעולם היו בצבע שחור, ובאותה הצורה, למי היה תאבון לאכול???

אם הייתה תזמורת העשויה מאלף כנרים מומחים, כולם מנגנים אותו הדבר בדיוק, זה היה מרשים, אך לא כל כך יפה.

דוקא השוני, ההבדל, הניגודיות, הם הם שיוצרים את היצירה המופלאה כל כך ש"בריאה" שמה.

דוקא כשיש הרבה סוגי כלי נגינה, שכל אחד נותן את ה"שניט" שלו, זה יוצר את היצירה המוזיקלית הנעימה ויפה.

דוקא כשכל מאכל בטעם אחר, בצורה שונה, ובצבע ייחודי, זה מגביר את התאבון...

דוקא מריבוי הצמחים נוצר "שירת העשבים"!!

ואם אני שונה מהשני, אם לי יש כוחות מיוחדים שאין לאחרים, ולהם יש כוחות נפלאים שאין לי, הרי זה בגלל שלכל אחד מאתנו יש את התפקיד המיוחד בשבילו בבריאה הניפלאה של יוצר הכל.

ומיני, ומינך, יתקלס עילאה!!!

1757189673544.png

תגובות אחרונות

כפי שכתב הרב @נדיב לב אכן הנקודה עליה עמדתי היא, שהאדם צריך לבדוק את ההתקדמות שלו לפי כוחות עצמו, ולא לפי הסובבים אותו.
ולעצם הדברים שכתבת, ידוע שהגר"א ביאר ש"שמח החלקו" הוא גם על רוחניות, האדם חייב להיות שמח בדברים בהם הוא מתקדם, ומעצם הדכדוך שבדבריך ניכר שאתה עמל ומתייגע לגדול ולעלות במסילה העולה בית ה', ואין לך אדם שעמל ולא מצליח.
אך אחד הדרכים היותר חזקות של היצה"ר להפיל אותנו זה ע"י שהוא משכנע אותנו שכל מאמצינו הם לחינם ולריק, כי בכל זאת אנחנו לא מתקדמים...
אבל אם נעמוד בכנות ונבדוק ונשווה את מצבינו כעת לעומת המצב שלפני כמה שנים, בטח נראה דברים שבהם התקדמנו והתעלינו, וזה ברור שהדרך לבדוק את זה, זה לא ע"י כמה שעות למדתי בישיבה, וכמה אני ולמד עכשיו כאברך, או כמה "חרדת הדין" היה לי בישיבה, וכמה יש לי עכשיו, כי הרי המצב שלנו כאברכים שונה לחלוטין ממצבינו כבחורים, וצורת הבדיקה האמתית היא, כמה במצב הנוכחי, בו בורא עולם שם אותי אני משתדל לקיים רצונו ית' לעומת לפני כמה שנים.
ונקודה נוספת חשובה, שכשם שאסור לנו לתבוע מילדינו מעבר לכוחותיהם, כך אסור לנו לתבוע מעצמינו מעבר לכוחות שלנו, והבדל גדול יש בין "תביעה" ל"שאיפה", כי תמיד טוב לשאוף, אך לא תמיד טוב לתבוע...
הבנתי מצויין את הנקודה שלך,
ואני התכוונתי לנקודה אחרת, כשאדם נזכר כמה הוא רחוק ממילוי תפקידו באמת, אינו יכול לשמוח - ואפילו לא להרגע, בזה שהוא בודק את ההתקדמות שלו לפי הכוחות שלו, כי אפילו אם ישים לב למשהו של התקדמות, הרי ברור לו האמת הפשוטה, כמה הוא רחוק מהתכלית הנרצה.
ודי בזה.

אגב, לא ברור לי כלל, הכלל הזה שיש ענין שמח בחלקו גם ברוחניות, אטו כשישמח במיעות תורתו ועבדתו, לא יצטרך לעמוד לפני דין וחשבון?? ולשמחה מה זו עושה??, הרי המצב מר מאד.
שנזכה לחזור בתשובה שלמה.
קראתי את הפוסט ונהנתי מאד.
אבל......
משום מה כל התובנות האלו אינם מצליחים להרגיע אותי כלל וכלל,
וככל שעובר השנים הדכדוך עולה וגובר,
כי בכל זאת, הרי פשוט שהיה אפשר לעשות הרבה יותר, בכל תחום וענין, בין בלימוד התורה, בין בקיום המצוות, במצוות מעשיות, ובמצוות התלויות בלב, ובין בתיקון המידות, ועובר עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה, וכלום.
האם כשנגיע לבי"ד של מעלה, יעזור כל התובנות וההרגשות וכדו'???
כפי שכתב הרב @נדיב לב אכן הנקודה עליה עמדתי היא, שהאדם צריך לבדוק את ההתקדמות שלו לפי כוחות עצמו, ולא לפי הסובבים אותו.
ולעצם הדברים שכתבת, ידוע שהגר"א ביאר ש"שמח החלקו" הוא גם על רוחניות, האדם חייב להיות שמח בדברים בהם הוא מתקדם, ומעצם הדכדוך שבדבריך ניכר שאתה עמל ומתייגע לגדול ולעלות במסילה העולה בית ה', ואין לך אדם שעמל ולא מצליח.
אך אחד הדרכים היותר חזקות של היצה"ר להפיל אותנו זה ע"י שהוא משכנע אותנו שכל מאמצינו הם לחינם ולריק, כי בכל זאת אנחנו לא מתקדמים...
אבל אם נעמוד בכנות ונבדוק ונשווה את מצבינו כעת לעומת המצב שלפני כמה שנים, בטח נראה דברים שבהם התקדמנו והתעלינו, וזה ברור שהדרך לבדוק את זה, זה לא ע"י כמה שעות למדתי בישיבה, וכמה אני ולמד עכשיו כאברך, או כמה "חרדת הדין" היה לי בישיבה, וכמה יש לי עכשיו, כי הרי המצב שלנו כאברכים שונה לחלוטין ממצבינו כבחורים, וצורת הבדיקה האמתית היא, כמה במצב הנוכחי, בו בורא עולם שם אותי אני משתדל לקיים רצונו ית' לעומת לפני כמה שנים.
ונקודה נוספת חשובה, שכשם שאסור לנו לתבוע מילדינו מעבר לכוחותיהם, כך אסור לנו לתבוע מעצמינו מעבר לכוחות שלנו, והבדל גדול יש בין "תביעה" ל"שאיפה", כי תמיד טוב לשאוף, אך לא תמיד טוב לתבוע...
כי בכל זאת, הרי פשוט שהיה אפשר לעשות הרבה יותר, בכל תחום וענין, בין בלימוד התורה, בין בקיום המצוות, במצוות מעשיות, ובמצוות התלויות בלב, ובין בתיקון המידות, ועובר עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה, וכלום.
כמדומני אתה חוטא לנקודה שסימן כאן שירת העשבים
אדם תמיד צריך לשאוף לגדול עוד ועוד, אבל לא להשוות את כוחותיו וכישוריו לאנשים אחרים.
קראתי את הפוסט ונהנתי מאד.
אבל......
משום מה כל התובנות האלו אינם מצליחים להרגיע אותי כלל וכלל,
וככל שעובר השנים הדכדוך עולה וגובר,
כי בכל זאת, הרי פשוט שהיה אפשר לעשות הרבה יותר, בכל תחום וענין, בין בלימוד התורה, בין בקיום המצוות, במצוות מעשיות, ובמצוות התלויות בלב, ובין בתיקון המידות, ועובר עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה, וכלום.
האם כשנגיע לבי"ד של מעלה, יעזור כל התובנות וההרגשות וכדו'???
שירת העשבים יצר פוסט חדש
שירת העשבים...

שירת העשבים, על שום מה?

לא, אינני ברסלב'ר, ואעפ"כ בחרתי ב"שירת העשבים"!

וכל כך, על שום מה?

היה זה לפני שנים, בהיותי בחור, הייתי במה שמכונה "משבר", ולמה?

אמנם הייתי מהבחורים הטובים ב"וועד", אך תמיד הסתכלתי על אחרים, התפילה הבוקעת של מוטי, הלומדע'ס של יענקלה, ההקיף של שניידר, העמל של מוישי, וכן על זה הדרך...

אמנם גם אני מהטובים, וגם אני מהמוצלחים, אבל רבש"ע, האם אני לא צריך להיות כמוהם??? ואם כן, אז איך אני עושה את זה?

וביום מן הימים, הייתי באיזה שהוא מקום בעל כורחי, והדכדוך השתלט עלי...

קרא את הפוסט המלא בבלוג כאן...

פוסטים אחרונים בבלוגים

פוסטים נוספים בבלוג של מחבר זה

חזור
חלק עליון