מדור מאמרים

בדיקת שעטנז | מיעוט המצוי - חלק א' מפתח עניינים לחלק א מקור איסור שעטנז שיטת רש"י שיטת ר"ת שיטת הרמב"ם דעת הגר"א בביהכ"נ יש לי כרית לישיבה הממולאת בתערובת סיבים המכונה 'בלאי בגדים', והיא עטופה בבד שיש בו כמה נקבים; מישהו כתב עליה 'חשש שעטנז', ולאחר מכן העלים אותה, אך לענ"ד אין מקום לאסור לשבת עליה. וזה החלי. מקור איסור שעטנז שוע טווי ונוז: אומרת התורה (ויקרא י"ט י"ט) "וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ", וכן (דברים כ"ב י"א) "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו". שנינו (כלאים ט' ח') "אין אסור משום כלאים אלא טווי וארוג, שנאמר לא תלבש שעטנז - דבר שהוא שוע טווי ונוז", ומבארת הגמ' (נדה ס"א:) " אמר רב אחא בריה דרב ייבא משמיה דמר זוטרא: האי מאן דרמי חוטא דכיתנא בגלימיה דעמרא ונתקיה, ולא ידע אי נתיק אי לא...

מסורה הגדולה תחילת דברים מונה עשרה דברים נקראים ולא נכתבים בתוספת הערות "בן למסורה" מנאי הצעיר באלפי ישראל @געגועים י' מלין דקריין ולא כתבן, וסימנך: בְּנֵי, ועתה תנו את האנשים תנינא דפסוק. פְּרָת, ויך דוד את הדדעזר דשמואל. אִישׁ, ועצת אחיתפל אשר יעץ. כֵּן, ויאמר לו יואב לא איש. בָּנָיו, ויהי הוא משתחווה דמלכים. צְבָא-וֹת, כי מירושלים תצא (דישעיה). בָּאִים, הנה ימים באים נאום ה' ממגדל. לָהּ, השמיעו אל בבל רבים. אֵלַי, ותאמר אליה כל אשר תאמר. אֵלַי, ותאמר שש השערים. בן למסורה א] בְּנֵי, ועתה תנו את האנשים תנינא [1] דפסוק - וְעַתָּה תְּנוּ אֶת הָאֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וּנְמִיתֵם וּנְבַעֲרָה רָעָה מִיִּשְׂרָאֵל וְלֹא אָבוּ בְּנֵי בִּנְיָמִן לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֲחֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שופטים כ, יג) ב] פְּרָת...

כללי ההנהגות בספק ממון חלק ה' - אומדנא מאמרים קודמים בסדרה יסודותיהם של משפטי הממון חלק א' - סדרת מאמרים כללי ההנהגות בספק ממון - חלק ב' - סדרת מאמרים ההנהגות בספק ממון - הודאת בעל דין - חלק ג' - סדרת מאמרים ההנהגות בספק ממון - עדים - חלק ד' - סדרת מאמרים אנן סהדי: סוגית האומדנא בממון, היא סוגיא ענקית המתפרסת על הרבה סוגיות, ויכפר הקל שמקוצר הזמן לא עיינתי בכולם כראוי, אשר על כן אביא מס' נקודות מרכזיות בענין ואת היסוד האמור מזה. ענין זה מצינו בכמה אופנים ובכמה מקומות. א. קול ושמועה שאיתא בציבורא דלא חוששים שאויב הוצאים בכוונה אז הדברים נחשבים כ"אנן סהדי" [ריטב"א בכתובות טז:]. ב. עד אחד נאמן להעיד במילתא דעבידא לאיגלויי דהא "אנן סהדי" דכי האי גווני לא משקרי אינשי [כך הראני ת"ח אחד בקוב"ש ב"ב תכה]. ג. אדם שגירש את אשתו וראום עדים...

חבורה בענין משלוח מנות ובמצות מתנות לאביונים תוכן העניינים: א. מאי שנא משלוח מנות דבעינן שתי מנות לאיש אחד ולא סגי במנה אחת כמו במתנה לאביון? ב. ב' טעמים למצות משלוח מנות איש לרעהו, וכמה נפ"מ. ג. מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים ביום ולא בלילה, מנא לן? ד. מצות משלוח מנות שני מיני אוכלין ומשקין אבל לא בגדים וכלים, באיזה משקין יוצא אדם יד"ח, ומה הדין במשלוח קפה לחבירו? ה. מהו גדר שתי מנות בשר שיוצאים בו יד"ח? האם אפשר לחתוך חתיכה גדולה לשנים? ו. שני מיני פירות שפיר יוצא ידי חובת משלוח מנות, האם גם שכל אחת פחות מפרוטה? ז. צריך שיהיו ב' המנות ראויין לאכילה מיד, מנא לן? ומה הגדר בזה? ח. מהו שיעור כל מנה למצות משלוח מנות? ט. שלח לחבירו משלוח מנות והלה אינו רוצה לקבלם או מוחל לו מהו? י. המזמין את חבירו לסעוד אצלו את סעודת הפורים...

בענין פורים המשולש א. בפורים יש ארבע מצוות, מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, וסעודת פורים, גם תיקנו חכמים לומר על הניסים, וקריאת התורה. ב. שו"ע סימן תרפ"ח סעיף ו' יום חמשה עשר שחל להיות בשבת אין קורין את המגילה בשבת אלא מקדימים לקרותה בערב שבת, וגובים מעות מתנות עניים ומחלקים אותם בו ביום, וביום שבת מוציאים שני ספרים ובשני קורין ויבא עמלק ואומרים על הנסים, ואין עושים סעודת פורים עד יום אחד בשבת. וכתב המ"ב דמשמע מהפוסקים דגם משלוח מנות מקיימים לאחר שבת ביום ראשון כיון דזה שייך לסעודת פורים. נמצא דבט"ו אדר שחל להיות בשבת כמו השנה, חילק השו"ע את ארבעת המצוות של יום הפורים יחד עם שני תקנות חכמים - שנים לכל יום, מקרא מגילה ומתנות לאביונים בערב שבת, קריאת התורה ועל הניסים ביום השבת, וסעודת פורים ומשלוח מנות ביום ראשון [וקוראים...

בדיני שתוי ושיכור בהרבה פרטי דינים תוכן הענינים: סק"א ב' וג' - שתוי ושיכור לענין ברכת המזון ושאר ברכות. סק"ד - שתוי ושיכור לענין ברכת המצוות וברכת הנהנין וברכות השבח. סק"ה - היכי ילפינן מ"ושבעת וברכת" דאפי' מדומדם. סק"ו - מאי שנא תפילה דשיכור לא יתפלל ותפילתו תועבה - מברכת המזון שיכול לברך. סק"ו - שתוי ושיכור לענין קריאת שמע וברכותיה. סק"ח - שתוי ושיכור לענין צירוף למנין עשרה או לוימון. סק"ט - כהן שתוי או שיכור לענין נשיאות כפים, ואם יש הפרש בין שתיית יין לבין שאר משקין המשכרים. סק"י - שיכור לענין הפרשת תרו"מ וחלה. ס"ק י"א - שיכור שהזיק את חבירו חייב אפי' שיכור כלוט, ושהוציא שם רע, ודין שיכור שהזיק בפורים. ס"ק י"ב - שיכור לענין מקח וממכר ומתנה, גיטין וקדושין. ס"ק י"ג - שיכור לענין שחיטה. ס"ק י"ד - שיכור לענין הוראה. ס"ק ט"ו - שיכור...

מסורה הגדולה יחזקאל פרק לח פסוק יב מונה כ"ו פסוקים בתנ"ך שיש בהם את כל כ"ב אותיות התורה הקדושה בתוספת הערות "בן למסורה" מנאי הצעיר באלפי ישראל @געגועים חד מן כ"ו פסוקים בקריאה דאית בהון כל א"ב. וסימנך זה הדבר אשר צוה לקטו ממנו א) (שמות טז, טז). או הנסה אלהים לבוא ב) (דברים ד, לד). ידוע תדעו כי לא יוסף ה' ג) דיהושע (כג, יג). ויצא אחד השדה ללקוט אורות ד) (מלכים ב' ד, לט). ואלישע ישב בביתו ה) (שם ו, לב). ויבאו המצרעים האלה בקצה המחנה ו) (שם ז, ח). על כן חרה אף ה' בעמו ז) (ישעיה ה, כה). המתקדשים והמטהרים אל הגנות ח) (שם סו, יז). כה אמר ה' עשו משפט ט) (ירמיה כב, ג). ובאו הכשדים הנלחמים י) (שם לב, כט). הלא כגעת בה רוח הקדים יא) (יחזקאל יז, י). לשלול שלל ולבוז בז יב) (שם לח, יב). ונשמדו במות יג) (הושע י, ח). ועתה יוסיפו לחטוא ויעשו להם יד)...

כללי ההנהגות בספק ממון חלק ד' - עדים מאמרים קודמים בסדרה יסודותיהם של משפטי הממון חלק א' - סדרת מאמרים כללי ההנהגות בספק ממון - חלק ב' - סדרת מאמרים ההנהגות בספק ממון - הודאת בעל דין - חלק ג' - סדרת מאמרים עדים: הנה הדברים עתיקים בשם רבותינו מעתיקי השמועה להעמיד ב' צדדים בהגדרת העדים, דהנה הרמב"ם [פ"ז ופ"ח מיסוה"ת וכן משמע בפכ"ד מסנהדרין ה"א] כתב דהגזיה"כ הוא ד"על פי שים עדים יקום דבר" אינו כוח נאמנות בעצם העדים, וכמש"כ שם שנצטוונו "לחתוך הדין" על פי שני עדים, ואף על גב שאין אנו יודעים אם העידו אמת או שקר, ולפי דבריו וזהו המחוור בפשיטות דס"ל דאין להעדים כוח נאמנות מצד עצמם [דאי נימא דהתורה נתנה נאמנות להעדים עצמם, לא היה שייך לומר ד"אין העדים יודעים אם העידו אמת או שקר" דהרי כל ענין העדים הוא שאנו מאמינים להם שהם אומרים אמת] ועל כרחך...