מדור מאמרים

מאמרים בסדרה גדרי מצוות בגדר דיני ממונות בסוגיות דנזיקין גדרי המצוות הנה נודעו דברי בעל חובות הלבבות בהקדמה לספרו שחלוקים חובות האיברים מחובות הלבבות. ואמנם בדרך כלל רגילים ללמוד זאת כדבר השייך למוסר, אלא דיש בזה נפק''מ גם למעשה. ואף שמצאנו חקירות רבות בגדרי מצוות כמו אם היא מצווה חיובית או קיומית וכדו', הרי בחקירות אלו הנפק''מ רק כיצד לקיים את המצווה באופנים מסוימים, משא''כ כאן הנפק''מ שאם לא מבין נכון את גדר המצווה אינו יוצא ידי חובה. ולמשל בדין כוונה במצוות דגם לפי מה שקי''ל בדיעבד כמ''ד מצוות אין צריכות כוונה זה רק בחובות האיברים ולא בחובות הלבבות, דגם למ''ד מצוות אין צריכות כוונה זה רק כאשר ברור שאין סיבה אחרת מלבד המצווה לעשות את המעשה, אבל בחובות הלבבות מצד הגדרתם יש סיבות רבות למה יעסוק אדם לתקן את ליבו ואף גויים עושים כן...

בס"ד מדאורייתא או דרבנן??? מה הדין לכתחילה ומה הדין שמעכב??? מה דין טלית קטן שהתלכלך??? כשקיים את המצוה אם יש דין בתוספת הידור??? אם ההידור הוא חלק מהמצוה או מצוה נוספת??? האם מצות אגד בלולב היא חלק מהמצוה??? עד כמה צריך לשלם להידור??? גזל אתרוג מהודר האם יכול להחזיר כשר??? 'ואנוהו' התנאה לפניו במצוות. זה א-לי ואנוהו עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. (שמות טו, ב) רש"י (שמות טו, ב) כתב, דבר אחר 'ואנוהו' לשון נוי, אספר נויו ושבחו לבאי עולם, כגון (שיר השירים ה ט - י) מה דודך מדוד דודי צח ואדום, וכל הענין. הובא במכילתא דרבי ישמעאל (בשלח פרשה ג) ואנוהו, ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוות לקונו אלא אנוה לו במצות אעשה לפניו לולב נאה סוכה נאה ציצית נאה תפלה נאה...

מאמר - בעניין חילופי אותיות הנה מצאנו בשבת קד. כמה סוגים של חילופי אותיות, כגון א"ל ב"מ, א"ת ב"ש, וכן אח"ס בט"ע, וכן מצאנו עוד סוגים במקומות נוספים. ובמספר מקומות חילופים קשה להסביר אותם, כגון שנו"ן מתחלפת ברי"ש, עי' ערכין לג. ברש"י ורבינו גרשום, הביאו נבוכדנצר ונבוכדרצר. ויל"ד אם אפשר להסביר ע"ד מה שהובא בעלון באר בשדה (לפני מספר שנים) שיש מושג להחליף אות באות ולהחליף את האות שהתקבלה בעוד חילוף, והנה לעשות כן אין לדבר סוף, אבל אפשר לדון לעשות כדלהלן: שהנה כל אות מאל"ף בי"ת שנחליף אותה בא"ת ב"ש ונחליף את מה שנקבל בא"ל ב"מ, נגיע לאותה תוצאה אם נחליף את האות הראשונה בא"ל ב"מ ואת החילוף בא"ת ב"ש. והנה, כשנחליף ר' בא"ת ב"ש נקבל ג', ו-ג' בא"ל ב"מ נהיה נ', וכן להיפך ר' בא"ל ב"מ נהיה ט', ו-ט' בא"ת ב"ש נהיה נ'. פנינה: המן נהיה זשר, כאותיות...

כוח הפועל בנפעל! - מהו המושג זה? מה זה בכלל קשור אלי? ומה זה דורש ממני? מאיפה זה מתחיל? הכול מתחיל בבריאת העולם. ביום השישי, ברא ה' את האדם. בתחילת בריאתו היה האדם גוש עפר דומם, חסר כל חיות – כפסל חסר תנועה, ללא יכולת ללכת, לזוז ואפילו לחשוב. כלום. קשה לדמיין זאת, אה? אך ה' רצה יצור חי, פעיל, בעל תכלית. לא יצור חסר מעש, אלא אדם שיפעל, יעבוד וימלא את יומו במשמעות. מה הוא עשה? נפח בו רוח חיים – משלו ממש! נתאר לעצמנו את הרגע הזה: רגע אחד שה' נופח בגוש עפר, ומה קורה? מן האין, הופך האדם ליצור חי, תוסס ומודע. כי זה בדיוק מה שה' רצה. הוא רצה שיהיו אנשים כאן בעולם הזה, שמכירים בו, עובדים וממליכים אותו בבחירה חופשית. מאן דנפח מדיליה נפח על החיות שה' נפח בנו, מלמדים אותנו חז"ל: "מאן דנפח – מדיליה נפח" (מי שנופח, מנשמתו הוא נופח). כשאנו...

בס"ד ליקוט משפטי גלגוליא מכבשי דרחמנא על ספר שופטים מאת הולך כרגיל מגלה סוד המקובל האלוקי הרב מנחם עזריה מפאנו ז"ל מתוך ספרו גלגולי נשמות בתוספת הערות מנאי הצעיר באלפי ישראל כננס על גבי ענק שבענקים @געגועים מאמרים קודמים בסדרה [חלק א'] [חלק ב'] תיקונו של יהונתן בן גרשום בחסיד אחד וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַּשֶה (יח, ל) יהונתן בן גרשום הוא אותו חסיד הנזכר בילקוט שמעוני [1] (רות רמז תר"א פסוק הזאת נעמי) מעשה בחסיד אחד שקבל עליו שלא יקבל משום אדם כלום, והיה לו בגד אחד וסדין אחד, וכל הלילה היה צועק ובוכה ומתחנן ולא זז ממית עצמו עד שנצרך לישב באשפה ובלו בגדים שעליו. פעם אחת נגלה עליו אליהו ז"ל בדמות ערבי ועמד כנגדו, אמר לו רצונך שאלוה לך שני כספים ותהא נושא ונותן בהן ותחיה, אמר לו הן, ונטל שני כספים והלך וקנה חפצים ונשתכר בהם...

מה מיוחד במילת יצחק (עם ישראל) יותר ממילת ישמעאל. אחד מהיסודות שלנו עם ה' זה המילה. רש"י כותב על הפסוק "ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני" (בראשית כב א). אחר הדברים האלה - יש מרבותינו אומרים (סנהדרין פט) אחר דבריו של שטן שהיה מקטרג ואומר מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד אמר לו כלום עשה אלא בשביל בנו אילו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא היה מעכב וי"א אחר דבריו של ישמעאל שהיה מתפאר על יצחק שמל בן י"ג שנה ולא מיחה אמר לו יצחק באבר אחד אתה מיראני אילו אמר לי הקב"ה זבח עצמך לפני לא הייתי מעכב . וצריך להבין בפרוש השני ברש"י: מה השיב יצחק לישמעאל הרי כל עוד לא עקד עצמו באמת מעלת ישמעאל יותר מיצחק? אלא אפשר להסביר על פי החינוך שכותב (מצווה ב'):משרשי מצוה זו, (ברית מילה): לפי שרצה השם...

פסוק של שיר השירים כמין זמר מקור ההלכה המקור להלכה הוא בגמרא (סנהדרין קא.): תנו רבנן, הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר, והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו, מביא רעה לעולם. מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה, ואומרת לפניו רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים, ע"כ. בגמרא לא נכתבה על מי זה חל, האם זה רק על מי ששר בבית משתאות? האם זה רק על פסוקי שיר השירים? האם זה רק כשהוא שר את זה כדרך לצים? את כל זה נצטרך לראות בדברי הראשונים והפוסקים. א - רק שיר השירים או כל התנ"ך בגמרא לא כתוב ברור אם האיסור הוא רק על שיר השירים או על כל התנ"ך, אך מדברי הזוהר (תרומה, ח"ד קמד.) נראה שהכוונה רק על שיר השירים, כי הוא האריך שם בגודל מעלת שיר השירים, ואח"כ כתב שמשום שקדושת שיר השירים גדול כל כך 'ועל דא תנינן כל מאן דאפיק פסוקא...

שמחת התורה "יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שבחר בישראל משבעים אומות וכו' ונתן לנו את התורה בכתב רישומו ברמז צפונות וסתומות, ופרשום בתורה שבע"פ, וגילה אותה לישראל וכו'. 'העם ההולכים בחושך ראו אור גדול' [ישעיה ט'] אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול, שהקב"ה מאיר עיניהם באיסור והיתר, בטמא ובטהור וכו'. ואף הקב"ה כרת ברית עם ישראל שלא תשתכח תורה שבע"פ מפיהם ומפי זרעם עד סוף כל הדורות וכו', ולפיכך קבע הקב"ה שתי ישיבות לישראל שיהיו הוגין בתורה יומם ולילה וכו' ונושאין ונותנין במלחמתה של תורה עד שמעמידין דבר על בוריו והלכה לאמיתה" [תנחומא פרשת נח]. "כי ישנה לתורה מהלך שכלי מיוחד, וכל הרוצה לרדת לסוף דעת תורה צריך להעמיק חקר בדרכי השכל ואופני המחשבה שבה, כל חכם לפי גדלו ועמלו קונה לו קניינים בדרכי השכל התורני". [מרן הגר"א שר] שמחת התורה...