השיר "השם יתברך תמיד תמיד אוהב אותי", אהבת ה' הנצחית לכל יהודי | פורום אוצר התורה השיר "השם יתברך תמיד תמיד אוהב אותי", אהבת ה' הנצחית לכל יהודי | פורום אוצר התורה

השיר "השם יתברך תמיד תמיד אוהב אותי", אהבת ה' הנצחית לכל יהודי

יודע נגן

משתמש רשום
הודעות
33
תודות
63
נקודות
18
כאן מתייחס הרב פלאי ללהיט 'עוד יותר טוב', "לפני 'בשלטון הכופרים' היה איזה להיט מוזר אחר של 'עוד יותר טוב' שאגב בעיני הוא הרבה יותר גרוע. כל השפה הזאת, פעם זה היה הקב"ה אנחנו אוהבים אותך, עכשיו עלינו דרגה, אתה אוהב אותנו! אתה מדבר בשמו של הקדוש ברוך הוא? זה שיח שמעולם לא נשמע. אני לא דן אם רוצים לשיר את זה בעלי תשובה, אבל מה זה שייך לבן תורה, ממתי זאת היית השפה. יש לי ביקורת קשה על השיר הזה, בעיני השיר הזה אין מקומו בבית המדרש ואין מקומו למי שלומד תורה. ואם נגיד כולם שרים את זה? הכל עניין של טרנד".
יש למישהו ספק באהבת הקב"ה אותנו? מעולם לא נשמע דבר כזה?
א. "השם יתברך תמיד תמיד אוהב אותי"

יסודות היסודות וידיעת הידיעות, זה האמון שצריך להיות לנו באהבת הקב"ה אותנו.
כל החטאים, כל העוונות, כל הנפילות, הכל התחיל כשהנחש הקדמוני ערער אצל חוה את האמון בבורא. כביכול ציוויו שלא לאכול מעץ הדעת אינו לטובתם, אלא מאינטרס נגדם. הטלת הספק באהבת ה' אותנו, היא "זוהמת הנחש" שהטיל בחוה, והאופן שעל ידי זה גרם לחטא עץ הדעת. (רש"י מבאר שאמר לה כל אומן שונא את בני אומנותו – מן העץ אכל וברא את העולם. ובזה ערער את אמונם שהאיסור הוא לטובתם וממילא באהבת ה' אותם.)
גם בדור המדבר נפלו ישראל בחטא בגלל אותה סיבה "בשנאת ה' אותנו" וכו',
זה גם עיקר עניינו של עמלק. זה האופן שבו הוא מזנב בנחשלים. עיקר הקרירות והרפיון שלו זה החלשת אותו אמון. הוא הלוחש לאוזנו של יהודי כי אין ערך לתפילתו ותורתו, ואינה יקרה וחשובה בעיני ה'.

האמונה באהבת ה' אותנו שורשה בפסוקים מפורשים בכמה וכמה מקומות בתורה הקדושה, ובדברי הנביאים.
(דברים ד, ד): "בך בחר ה' אלוקיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה. לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם, כי אתם המעט מכל העמים".
(דברים ז, ח): "כי מאהבת ה' אתכם".
(דברים יא, יג): "חשק ה' לאהבה אותם".
(דברים כג, ו): "כי אהבך ה' אלוקיך".
(דברים ד, לז): "ותחת כי אהב את אבותיך".
(דברים יד, א): "בנים אתם לה' אלוקיכם".
(דברים ח, ה): "וידעת עם לבבך, כי כאשר ייסר איש את בנו, ה' אלוקיך מייסרך".
(הושע יא, ד): "בחבלי אדם אמשכם, בעבותות אהבה".
(מלאכי א): "אהבתי אתכם - אמר ה'".
"אמר רבי יהודה, אלמלי הוו ידעין בני נשא רחימותא דרחים קב"ה לישראל, הוו שאגין ככפיריא למרדף אבתריה"
אָמַר רַבִּי מֵאִיר: בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר, שְׁכִינָה מָה הַלָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת (כְּבַיָּכוֹל)?קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי.אִם כֵּן הַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל דָּמָם שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ,קַל וָחֹמֶר עַל דָּמָם שֶׁל צַדִּיקִים.

אנו משננים אותה ערב ובוקר בתפילותינו, אהבה רבה אהבתנו ואהבת עולם בית ישראל עמך אהבת, הבוחר בעמו ישראל באהבה, אוהב עמו ישראל.

הכח שלנו להמשיך להילחם ולא להתייאש מגיע מהידיעה שמכניסים בנו הצדיקים, שה' אוהב אותנו תמיד, שהמעשים שלנו יקרים וחשובים, וששום רצון טוב לא נאבד. (וזו מהות מלחמתו של משה רבינו בעמלק על ידי יהושע. אולי ארחיב ע"כ לקראת פורים הבא)

את טענות וקושיותיו של הנ"ל ואחרים על השיר ניתן להסביר.
ע"פ דברי הבעש"ט גם הרשע השנאוי והמשוקץ ביותר, בו זמנית אהוב על הקב"ה כמו בן יחיד. אצל הקב"ה זו אינה סתירה.
הסבר נוסף ע"פ המהר"ל, גם ברשע יש נקודת היהודי הפנימית שלו, ואותה השי"ת אוהב תמיד.

ואולי הצלחתו המופלאה של השיר, שהכניס בלבבות ישראל ואף אצל הרחוקים את האמונה הפשוטה והבסיסית הזאת (על ידי אמירתה בפה, וכדברי מוהר"ן שדווקא ע"י שאומרים בפה מאמינים בלב), שאומרים שהגיעה אחרי שנה שלמה של תפילה של המחבר להשי"ת שהשיר יתקבל, מי יודע, אולי היא חלק מאותה אתחלתא דגאולה עליה דיבר מוהר"ן ביחס לספרו הק'. חלק מהתיקון של חטא עץ הדעת, וניקוי של זוהמת הנחש.

ב. "ותמיד יהיה לי רק טוב"

חלק מהאמונה באהבת השי"ת, זה להאמין ולבטוח שהקב"ה היטיב לנו, מטיב לנו, וייטיב לנו. שהכל לטובה. שלא לאבד את האמון באהבת ה' כשלא הולך כמו שרוצים.
"כשאדם יודע שכל מאורעותיו הן לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא" (ליקו"מ ד' תניינא). זהו התיקון השלם, זה ההיפך מחטא עץ הדעת, מחטא המרגלים, ההיפך משורש כל החטאים והעוונות. זה סוד האושר והרוגע והשלווה בעולם הזה. זה המהות הבסיסית של הבטחון בה' (לדברי הכל, הנקודה אותה הדגיש החזו"א): ה' אוהב אותי, ועושה תמיד את הטוב ביותר עבורי.
אך מותר גם לבקש שהטוב יהיה נגלה, רחמים שגם אנו מבינים, כמילות השיר (המבוססות על תורה ס"ב תניינא) "ותנהיג אותי ברחמים כאלו כמו שבעולם הזה נקרא רחמים".

ג. "עוד יותר טוב ועוד יותר טוב"

כי כמה שהקב"ה מטיב, אפשר לקוות שבעתיד הוא ייטיב עוד יותר, וכמ"ש מוהר"ן בשיחה ש"ח שהקב"ה כל הזמן מנהיג את העולם יפה יותר ויפה יותר ממקודם. טובו של הקב"ה רק הולך ומתגבר עד אינסוף.
 
כאן מתייחס הרב פלאי ללהיט 'עוד יותר טוב', "לפני 'בשלטון הכופרים' היה איזה להיט מוזר אחר של 'עוד יותר טוב' שאגב בעיני הוא הרבה יותר גרוע. כל השפה הזאת, פעם זה היה הקב"ה אנחנו אוהבים אותך, עכשיו עלינו דרגה, אתה אוהב אותנו! אתה מדבר בשמו של הקדוש ברוך הוא? זה שיח שמעולם לא נשמע. אני לא דן אם רוצים לשיר את זה בעלי תשובה, אבל מה זה שייך לבן תורה, ממתי זאת היית השפה. יש לי ביקורת קשה על השיר הזה, בעיני השיר הזה אין מקומו בבית המדרש ואין מקומו למי שלומד תורה. ואם נגיד כולם שרים את זה? הכל עניין של טרנד".

כיוון שהמנהלים מחמירים כאן מאד באיסור הסטת אשכולות, אולי אגיב בהמשך בארוכה לטעויות החמורות והמסוכנות של אברך זה באשכול מיוחד.
(רק אציין שבאופן אישי ישבתי שעות עם אחד מתלמידיו לנסות לתקן ולנקות את הארס של הנ"ל, ולהשיב לו את האמונה באהבת השי"ת אליו תמיד)
 
יסלח לי הרב פלאי, אבל דבריו אינם מובנים כלל.
אני לא מבין איך יכול יהודי חרדי לפקפק באהבת השי"ת לישראל.
הוא לא פקפק בזה. הוא כן העיר שסגנון השיר הוא לא שפה שהשתמשו בה בני תורה. אפשר לחלוק עליו אבל לא לעוות מה שהוא כתב.
 
הוא כן העיר שסגנון השיר הוא לא שפה שהשתמשו בה בני תורה.
פעם זה היה הקב"ה אנחנו אוהבים אותך, עכשיו עלינו דרגה, אתה אוהב אותנו! אתה מדבר בשמו של הקדוש ברוך הוא?
מלשון שאלתו איך אנו מדברים בשמו של הקב"ה, משמע שזה לא פשוט לו שהקב"ה אוהב אותנו.
וכבר נכתב לעיל שזה מפורש בתורה.
(דברים ז, ח): "כי מאהבת ה' אתכם".
(דברים יא, יג): "חשק ה' לאהבה אותם".
(דברים כג, ו): "כי אהבך ה' אלוקיך".
 
הוא לא פקפק בזה. הוא כן העיר שסגנון השיר הוא לא שפה שהשתמשו בה בני תורה. אפשר לחלוק עליו אבל לא לעוות מה שהוא כתב.
התייחסתי לא רק למה שנכתב בכתבה, אלא לכל דעתו בעניין זה. בראיון הוא ציין שיש לו תורה שלמה נגד השיר ולא פירט מהי, אך אני שמעתי את טענותיו מפיו. (ההוא שדיברתי עמו לומד באיזה כולל בעלי בתים שקשור אליו, והוא הביא לי הסרטה. אני לא מעוניין להפיץ את זה פה, אך אולי בפרטי, מי שרוצה)
עיקרי דבריו: ה' לא אוהב כל יהודי, כי יש רשעים שה' שונא, וכדברי הרמב"ם "שנאוי ומשוקץ".
טענה נוספת שלו אליה לא התייחסתי, שאין לכנות הרע 'טוב' רק מפני שהוא לטובה. ויכול להיות שיהיה רע, בפרט אם עושים עבירות.
זה דווקא כן טענה צודקת, אך לא התייחסתי לזה, כי על כל פנים יוצרי השיר הידוע לא התכוונו ל'שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך', אלא לכך שבאמת הכל זה הדבר הטוב ביותר עבור האדם בהתאם למצבו.
מסקנתו המעוותת היא, (בהתייחס למקורות שה' מחכה לרשע שישוב) שה' לא אוהב אותך (אא"כ אתה צדיק), אבל הוא רוצה לאהוב אותך. משהו כזה.

גם הערתו על סגנון השיר אינה מקובלת עלי.
רבי נחמן מורה בפירוש בשיחה עם הקב"ה יש לדבר בשפתו הרגילה דווקא, ולא "להתנסח". וכיוון שהשיר הזה (הבתים לא הפזמון) הוא פניה להקב"ה, והוא נוצר לכתחילה לקהל יעד עממי, הנכון הוא שהוא יהיה בשפה כזאת דווקא. שהרי אנשים שאינם 'בני תורה' (לפי הגדתו של פלאי למושג) לא פטורים מהתפילה האישית להקב"ה.
 
נערך לאחרונה:
גם הערתו על סגנון השיר אינה מקובלת עלי.
רבי נחמן מורה בפירוש בשיחה עם הקב"ה יש לדבר בשפתו הרגילה דווקא, ולא "להתנסח". וכיוון שהשיר הזה (הבתים לא הפזמון) הוא פניה להקב"ה, והוא נוצר לכתחילה לקהל יעד עממי, הנכון הוא שהוא יהיה בשפה כזאת דווקא. שהרי אנשים שאינם 'בני תורה' (לפי הגדתו של פלאי למושג) לא פטורים מהתפילה האישית להקב"ה.
עם כל הכבוד, ר' נחמן היה חריג בפרשנות הזו ולא הסכימו עמו גדולי תורה, לא בציבור הליטאי ואף רבים מהציבור החסידי.
 
עיקרי דבריו: ה' לא אוהב כל יהודי, כי יש רשעים שה' שונא, וכדברי הרמב"ם "שנאוי ומשוקץ".
בגמ' קידושין איתא.
רבי מאיר אומר בין כך ובין כך אתם קרוים בנים שנאמר {ירמיה ד-כב} בנים סכלים המה ואומר {דברים לב-כ} בנים לא אמון בם ואומר {ישעיה א-ד} זרע מרעים בנים משחיתים ואומר {הושע ב-א} והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי מאי ואומר וכי תימא סכלי הוא דמקרי בני כי לית בהו הימנותייהו לא מיקרו בני ת''ש ואומר בנים לא אמון בם וכי תימא כי לית בהו הימנותא הוא דמיקרו בנים כי פלחו לעבודת כוכבים לא מיקרו בנים ת''ש ואומר זרע מרעים בנים משחיתים וכ''ת בנים משחיתים הוא דמיקרו בני מעלייא לא מיקרו ת''ש ואומר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי


לכן עם כל הכבוד לכבוד הגאון הרב המלחין שליט"א נגד גמרא לא ידבר.
עם כל הכבוד, ר' נחמן היה חריג בפרשנות הזו ולא הסכימו עמו גדולי תורה, לא בציבור הליטאי ואף רבים מהציבור החסידי.
עם כל הכבוד נשמח שתביא מקור שאסור להתפלל בשפתך אל קוב"ה במקום לסתום במקום שיש לפרש.
 
יסלח לי הרב פלאי, אבל דבריו אינם מובנים כלל.
אני לא מבין איך יכול יהודי חרדי לפקפק באהבת השי"ת לישראל.
ממתי מלחינים הופכים לגדולי תורה, מוסר והשקפה?....
ועוד על ראיון שנתן כמדומני ברדיו "חרדי"... האם זה כן בסדר?
ר' הלל פאליי כבודו במקומו מונח, אך לא הייתי מתפלמס ודן בעיון בדבריו...
 
ממתי מלחינים הופכים לגדולי תורה, מוסר והשקפה?....
ועוד על ראיון שנתן כמדומני ברדיו "חרדי"... האם זה כן בסדר?
ר' הלל פאליי כבודו במקומו מונח, אך לא הייתי מתפלמס ודן בעיון בדבריו...
ר' הלל שאני.
 
בגמ' קידושין איתא.
רבי מאיר אומר בין כך ובין כך אתם קרוים בנים שנאמר {ירמיה ד-כב} בנים סכלים המה ואומר {דברים לב-כ} בנים לא אמון בם ואומר {ישעיה א-ד} זרע מרעים בנים משחיתים ואומר {הושע ב-א} והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי מאי ואומר וכי תימא סכלי הוא דמקרי בני כי לית בהו הימנותייהו לא מיקרו בני ת''ש ואומר בנים לא אמון בם וכי תימא כי לית בהו הימנותא הוא דמיקרו בנים כי פלחו לעבודת כוכבים לא מיקרו בנים ת''ש ואומר זרע מרעים בנים משחיתים וכ''ת בנים משחיתים הוא דמיקרו בני מעלייא לא מיקרו ת''ש ואומר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי
מה תענה על הרמב"ם שהביאו בהלכות תשובה "אמש היה זה שנוי משוקץ וכו"
 
אנו משננים אותה ערב ובוקר בתפילותינו, אהבה רבה אהבתנו ואהבת עולם בית ישראל עמך אהבת, הבוחר בעמו ישראל באהבה, אוהב עמו ישראל.
כל המקורות שהבאת הם על כלל עם ישראל ולא על כל יהודי ויהודי בפרט וכמו שהבאת בעצמך מהרמב"ם שהחוטא שנאוי וכו
 
מן הנראה להביא מה שאמר על השיר ראש הישיבה הגאון ר' שאול אלתר שליט"א מגור:

אנשים שרים תמיד אוהב אותי ועושה לי רק טוב-אז אתה מסודר הקב"ה אוהב אותך נותן לך מה שאתה צריך והכל זה טוב
אבל ומה איתך אתה אוהב אותו?
אתה עושה לו רק טוב?
ועושה רק את רצונו יתברך?

ישנם שבעד השיר יש שנגד אבל הבה ונוציא את המסר ואיך אנחנו יכולים להתחזק מזה.
 
מה תענה על הרמב"ם שהביאו בהלכות תשובה "אמש היה זה שנוי משוקץ וכו"
בוא נשאל כך.

איך ייתכן באמת שאם "אמש היה שנוי ומשוקץ" "אם ישוב מייד תקבלו". אלא ודאי שאהבתו יתברך כאהבת אב לבן שאם הרבה לפשוע ולמרוד עדיין יושב ומצפה שישוב אליו, ובמסתרים תבכה נפשו על כל מעשי רשע ועל הרעה שגורם לנפשו וכאב דרחים לבניה.
 
חזור
חלק עליון