הוא נצר לשושלת רבני ירושלים, אבל בנה לעצמו שם של פוסק עצמאי, עמקן ומהפכני. עוד בנעוריו טווה קשרים מיוחדים עם מרן החזון איש והסטייפלר, מונה לכהן כרב הקהילה החרדית בבית שמש ומהווה גשר בין העולמות הקנאיים לליטאים.
משפחת קופשיץ הירושלמית היא שם דבר, הנמנית עם משפחות האצולה ומיוחסת לצאצאיו של רבה של ירושלים, הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל. אחד מבניה, הוא רבי צבי (הירש) קופשיץ זצ"ל, מגדולי תלמידי החזון איש ומראשי בית היתומים דיסקין. רעייתו חיה רוחמה ע"ה, הייתה בתו של רבי שמואל הלל שינקר זצ"ל והמשפחה כולה ידועה כמשפחת רבנים חשובים.
האב, רבי הירש, הפגין מסירות אין קץ לחינוך ילדיו. בתקופת פעילות ארגוני המחתרות (אצ"ל, לח"י), כשחשש מפני סחף שעלול היה להוציא את צעירי ירושלים מבית המדרש, נהג להגיע מדי ערב ל'סדר שלישי' בבית המדרש של ישיבת 'חברון'. מטרתו לא הייתה ללמוד עם בניו, אלא לשבת שם ולהשגיח עליהם, כדי שישארו דבוקים בתורה.
בין פוניבז' לחברון, תחת גדולי הדור
בט"ז בכסלו ה'תש"ו, זרח אורו של רבי נתן, שכבר מנעוריו ניכר היה כי הוא אינו ככל בני גילו. עוד משחר עלומיו, בהיותו בגיל 11 נשלח רבי נתן לישיבת פוניבז' הקטנה, שם זכה ללמוד במשך שלוש שנים מפי גדולי ומאורי הדור: רבי מיכל יהודה ליפקוביץ' ורבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל.
לאחר מכן חזר לכיתה ט' בתלמוד תורה "עץ חיים", למד שנה בישיבת בית מאיר, בהשפעת בן דודו, הגאון רבי חיים שאול קרליץ זצ"ל, שהייתה לו השפעה גדולה עליו. משם המשיך לישיבת חברון, שם למדו יתר אחיו.
בצל הסטייפלר והגר"ח קניבסקי
בשנות לימודיו בבני ברק, התקרב רבי נתן מאוד למרן הסטייפלר זי"ע, והיה שואל אותו בכל עניין. סיפור ידוע מעיד על גישתו החינוכית של הסטייפלר: כששאל אותו רבי נתן האם להפסיק לעשן, השיב לו הסטייפלר: "אם זה שתפסיק יפריע לך בכי הוא זה בלימודך – אל תפסיק לעשן". לאחר פטירתו, התבטא רבי נתן בצער כי אין לו כעת את מי לשאול בהלכה.
קשר זה נמשך גם לאחר פטירת הסטייפלר. כעשר שנים לאחר שר' יחיאל לדרמן ז"ל, הגבאי המיתולוגי של בית הכנסת לדרמן, נפטר, שלח הסטייפלר שליח אל רבי נתן. הסיבה: ר' יחיאל בא בחלום לסטייפלר וסיפר לו שהמאורע שבו ביקש מרבי נתן לצאת מבית הכנסת כדי לנקות כראוי וגרם לו לביטול תורה, מפריע למנוחתו. הסטייפלר הורה לרבי נתן לומר בפה מלא כי הוא מוחל לר' יחיאל לדרמן על ביטול התורה שנגרם לו.
הקשר המיוחד עבר גם לבנו, מרן שר התורה רבי חיים קניבסקי זצוק"ל. כאשר אברך מבית שמש הגיע להזמין את רבי חיים להיות סנדק לבנו, התבטא רבי חיים: "אם אתה גר בבית שמש, מדוע באת אליי? יש לכם שם את רבי נתן!" – עדות לגדלותו והכרתו בפסיקתו.
הפוסק המהפכני
הג"ר נתן קופשיץ הוא דמות יוצאת דופן של גאונות ולמדנות. הוא משלב ידע עצום בהלכה ובכל חלקי התורה, יחד עם עמקנות מיוחדת בלימוד העיון הישיבתי.
שיטת הפסיקה הייחודית: צורת הפסיקה של הרב אמיצה ויוצאת דופן בקרב פוסקי זמננו. בשל היקפו הרחב ברחבי סוגיות הש"ס והראשונים, הוא אינו חושש לפסוק מתוך הסוגיות עצמן, גם אם דעת אחרים נטתה שלא לקבל כך. פסקיו מלווים תמיד בראיה ברורה וחתוכה מתוך הגמרא או הראשונים. לעיתים קרובות, שואלים המגיעים אליו אחרי עיון בפסקי הלכה אחרים, מופתעים לשמוע ממנו פסק ברור הנחצב היישר משורש הסוגיה, ללא קיצורי דרך.
בקיאות מדהימה: לרבי נתן יש יכולת נדירה לענות באותו רגע מכל חלקי התורה כולה. בניגוד לרבנים העונים בעיקר על שאלות בהלכה מתוך השולחן ערוך, אצלו הדבר המופלא הוא שהוא יודע לענות על כל הסוגיות בש"ס ועל כל הראשונים. ראש כולל מספר: "כשהוא מגיע לכולל, אברכים מדברים איתו בסוגיות… חבורה אחת לומדת שבת, חבורה שנייה חולין… והוא בתוך רגע יכול לעבור לתוך עומק של סוגיה אחרת".
הקמת הקרייה החרדית
לפני כשלושים שנה, כשהוקמה הקריה החרדית בבית שמש, התגורר הרב קופשיץ בדירה קטנה בירושלים. העסקן ר' מיכל גוטפרב זצ"ל לחץ על היזם לקחת דווקא את רבי נתן לכהן כרב של בית שמש החרדית. ההסבר: הרב קופשיץ הוא הדמות הייחודית המסוגלת לאחד את כל גווני הקשת – ליטאים, ירושלמים, קנאים וחסידים – וליצור תחושת אחדות בעיר הצעירה.
הצלחה מוחלטת: הקהילה קיבלה את סמכותו בענייני ההנהגה בעיר. במשך שנים רבות כיהן גם כרב ב'עדה החרדית'. בשלב מסוים, הגאב"ד רבי טוביה וייס זצוק"ל לחץ עליו להיכנס כחבר הבד"ץ מן המניין ולכהן כדיין ומו"ץ. רבי נתן הסכים, אך העמיד שלושה תנאים חשובים: 1. שלא יכתבו עליו 'חבר הבד"ץ'. 2. שאינו מתחייב לשלוח את ילדיו למוסדות של 'העדה החרדית'. 3. שאינם מחייבים אותו לחתום על מכתבי 'העדה החרדית'.
הקמת לשכת הפוסקים: בשנים האחרונות, הקים הרב עובדיה הומינר את בד"ץ המרכזי "לשכת הפוסקים" בית שמש, וביקש מרבי נתן לשמש כגאב"ד, לצד הראב"ד הגאון הגדול רבי אהרון ברנסדרופר שליט"א.
המתווך העליון: רבי נתן הוא ה'מתווך' בין העולם הליטאי לעולם השמרני והקנאי. למרות רקעו הירושלמי, ידיו רב לו בהנהגה הליטאית, והוא בקשר הדוק עם כל גדולי ישראל, ועד היום עם מנהיג הדור הגר"ד לנדו שליט"א, אליו הוא עולה לעיתים למעונו. ראשי ישיבות, אדמו"רים ומשפיעים גדולים מתייעצים עמו בנושאי הלכה והנהגת הקהילה, וכן פוליטיקאים ואישי ציבור באים לקבל את עצתו ותושייתו.
ניצול הזמן
גדלותו של רבי נתן בולטת במיוחד מול ענווה אמיתית, של אדם שבאמת אינו מחזיק כלום מעצמו. "כל הבורח מן הכבוד – הכבוד רודף אחריו".
אהבת התלמידים: הרב נמנע מלהגיע לכנסים גדולים, ומעדיף ומקפיד ללכת לשמחות של תלמידיו, כדי לתת להם יחס אישי. הוא יישב בבר מצווה, ידבר עם החתן בגובה העיניים על הדרשה שהכין, ויעניק לו מתנה אישית. מקורב מספר כי לעיתים, כאשר ישנם אירועים רבים בערב אחד, הרב מכּתת רגליים מאולם לאולם. פעם, כשיצאו מאירוע גדול שבו כיבדו את הרב מאוד, שח לו בענווה ובשנינות: "למה אומרים 'חרש שוטה וקטן', למה לא שוטה חרש וקטן או להיפך? אלא… שהשוטה תמיד צריך להיות באמצע…".
ניצול זמן מדהים: סיפור נוסף ממקורביו ממחיש את הקפדתו על ניצול כל רגע: "פעם הרב הגיע לדרוש בבית המדרש בו למדתי. כשנכנס, כולם נעמדו וחיכו לדרשה. גם אני סגרתי את הגמרא. כשעבר לידי, נעצר ואמר לי: 'מהפתח שאני נכנס עד שאחל לדרוש – אתה יכול להספיק עוד שורה בגמרא'".
בשנת תשס"ו, פתח את הישיבה הקטנה "באר המלך" בבית שמש. לא רק שהוא עומד בנשיאותה, אלא הוא מגיע בעצמו מדי ערב ללמוד חברותא עם הבחורים, במסירות אין קץ, ומקנה להם את אהבת התורה, העמקות והיגיעה. כיום, הוא מנצח ביד רמה על עשרות ישיבות וכוללים, וממשיך להסתובב בין בתי הוראה, לשבת ולהשיב בהלכה.
משפחת קופשיץ הירושלמית היא שם דבר, הנמנית עם משפחות האצולה ומיוחסת לצאצאיו של רבה של ירושלים, הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל. אחד מבניה, הוא רבי צבי (הירש) קופשיץ זצ"ל, מגדולי תלמידי החזון איש ומראשי בית היתומים דיסקין. רעייתו חיה רוחמה ע"ה, הייתה בתו של רבי שמואל הלל שינקר זצ"ל והמשפחה כולה ידועה כמשפחת רבנים חשובים.
האב, רבי הירש, הפגין מסירות אין קץ לחינוך ילדיו. בתקופת פעילות ארגוני המחתרות (אצ"ל, לח"י), כשחשש מפני סחף שעלול היה להוציא את צעירי ירושלים מבית המדרש, נהג להגיע מדי ערב ל'סדר שלישי' בבית המדרש של ישיבת 'חברון'. מטרתו לא הייתה ללמוד עם בניו, אלא לשבת שם ולהשגיח עליהם, כדי שישארו דבוקים בתורה.
בין פוניבז' לחברון, תחת גדולי הדור
בט"ז בכסלו ה'תש"ו, זרח אורו של רבי נתן, שכבר מנעוריו ניכר היה כי הוא אינו ככל בני גילו. עוד משחר עלומיו, בהיותו בגיל 11 נשלח רבי נתן לישיבת פוניבז' הקטנה, שם זכה ללמוד במשך שלוש שנים מפי גדולי ומאורי הדור: רבי מיכל יהודה ליפקוביץ' ורבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל.
לאחר מכן חזר לכיתה ט' בתלמוד תורה "עץ חיים", למד שנה בישיבת בית מאיר, בהשפעת בן דודו, הגאון רבי חיים שאול קרליץ זצ"ל, שהייתה לו השפעה גדולה עליו. משם המשיך לישיבת חברון, שם למדו יתר אחיו.
בצל הסטייפלר והגר"ח קניבסקי
בשנות לימודיו בבני ברק, התקרב רבי נתן מאוד למרן הסטייפלר זי"ע, והיה שואל אותו בכל עניין. סיפור ידוע מעיד על גישתו החינוכית של הסטייפלר: כששאל אותו רבי נתן האם להפסיק לעשן, השיב לו הסטייפלר: "אם זה שתפסיק יפריע לך בכי הוא זה בלימודך – אל תפסיק לעשן". לאחר פטירתו, התבטא רבי נתן בצער כי אין לו כעת את מי לשאול בהלכה.
קשר זה נמשך גם לאחר פטירת הסטייפלר. כעשר שנים לאחר שר' יחיאל לדרמן ז"ל, הגבאי המיתולוגי של בית הכנסת לדרמן, נפטר, שלח הסטייפלר שליח אל רבי נתן. הסיבה: ר' יחיאל בא בחלום לסטייפלר וסיפר לו שהמאורע שבו ביקש מרבי נתן לצאת מבית הכנסת כדי לנקות כראוי וגרם לו לביטול תורה, מפריע למנוחתו. הסטייפלר הורה לרבי נתן לומר בפה מלא כי הוא מוחל לר' יחיאל לדרמן על ביטול התורה שנגרם לו.
הקשר המיוחד עבר גם לבנו, מרן שר התורה רבי חיים קניבסקי זצוק"ל. כאשר אברך מבית שמש הגיע להזמין את רבי חיים להיות סנדק לבנו, התבטא רבי חיים: "אם אתה גר בבית שמש, מדוע באת אליי? יש לכם שם את רבי נתן!" – עדות לגדלותו והכרתו בפסיקתו.
הפוסק המהפכני
הג"ר נתן קופשיץ הוא דמות יוצאת דופן של גאונות ולמדנות. הוא משלב ידע עצום בהלכה ובכל חלקי התורה, יחד עם עמקנות מיוחדת בלימוד העיון הישיבתי.
שיטת הפסיקה הייחודית: צורת הפסיקה של הרב אמיצה ויוצאת דופן בקרב פוסקי זמננו. בשל היקפו הרחב ברחבי סוגיות הש"ס והראשונים, הוא אינו חושש לפסוק מתוך הסוגיות עצמן, גם אם דעת אחרים נטתה שלא לקבל כך. פסקיו מלווים תמיד בראיה ברורה וחתוכה מתוך הגמרא או הראשונים. לעיתים קרובות, שואלים המגיעים אליו אחרי עיון בפסקי הלכה אחרים, מופתעים לשמוע ממנו פסק ברור הנחצב היישר משורש הסוגיה, ללא קיצורי דרך.
בקיאות מדהימה: לרבי נתן יש יכולת נדירה לענות באותו רגע מכל חלקי התורה כולה. בניגוד לרבנים העונים בעיקר על שאלות בהלכה מתוך השולחן ערוך, אצלו הדבר המופלא הוא שהוא יודע לענות על כל הסוגיות בש"ס ועל כל הראשונים. ראש כולל מספר: "כשהוא מגיע לכולל, אברכים מדברים איתו בסוגיות… חבורה אחת לומדת שבת, חבורה שנייה חולין… והוא בתוך רגע יכול לעבור לתוך עומק של סוגיה אחרת".
הקמת הקרייה החרדית
לפני כשלושים שנה, כשהוקמה הקריה החרדית בבית שמש, התגורר הרב קופשיץ בדירה קטנה בירושלים. העסקן ר' מיכל גוטפרב זצ"ל לחץ על היזם לקחת דווקא את רבי נתן לכהן כרב של בית שמש החרדית. ההסבר: הרב קופשיץ הוא הדמות הייחודית המסוגלת לאחד את כל גווני הקשת – ליטאים, ירושלמים, קנאים וחסידים – וליצור תחושת אחדות בעיר הצעירה.
הצלחה מוחלטת: הקהילה קיבלה את סמכותו בענייני ההנהגה בעיר. במשך שנים רבות כיהן גם כרב ב'עדה החרדית'. בשלב מסוים, הגאב"ד רבי טוביה וייס זצוק"ל לחץ עליו להיכנס כחבר הבד"ץ מן המניין ולכהן כדיין ומו"ץ. רבי נתן הסכים, אך העמיד שלושה תנאים חשובים: 1. שלא יכתבו עליו 'חבר הבד"ץ'. 2. שאינו מתחייב לשלוח את ילדיו למוסדות של 'העדה החרדית'. 3. שאינם מחייבים אותו לחתום על מכתבי 'העדה החרדית'.
הקמת לשכת הפוסקים: בשנים האחרונות, הקים הרב עובדיה הומינר את בד"ץ המרכזי "לשכת הפוסקים" בית שמש, וביקש מרבי נתן לשמש כגאב"ד, לצד הראב"ד הגאון הגדול רבי אהרון ברנסדרופר שליט"א.
המתווך העליון: רבי נתן הוא ה'מתווך' בין העולם הליטאי לעולם השמרני והקנאי. למרות רקעו הירושלמי, ידיו רב לו בהנהגה הליטאית, והוא בקשר הדוק עם כל גדולי ישראל, ועד היום עם מנהיג הדור הגר"ד לנדו שליט"א, אליו הוא עולה לעיתים למעונו. ראשי ישיבות, אדמו"רים ומשפיעים גדולים מתייעצים עמו בנושאי הלכה והנהגת הקהילה, וכן פוליטיקאים ואישי ציבור באים לקבל את עצתו ותושייתו.
ניצול הזמן
גדלותו של רבי נתן בולטת במיוחד מול ענווה אמיתית, של אדם שבאמת אינו מחזיק כלום מעצמו. "כל הבורח מן הכבוד – הכבוד רודף אחריו".
אהבת התלמידים: הרב נמנע מלהגיע לכנסים גדולים, ומעדיף ומקפיד ללכת לשמחות של תלמידיו, כדי לתת להם יחס אישי. הוא יישב בבר מצווה, ידבר עם החתן בגובה העיניים על הדרשה שהכין, ויעניק לו מתנה אישית. מקורב מספר כי לעיתים, כאשר ישנם אירועים רבים בערב אחד, הרב מכּתת רגליים מאולם לאולם. פעם, כשיצאו מאירוע גדול שבו כיבדו את הרב מאוד, שח לו בענווה ובשנינות: "למה אומרים 'חרש שוטה וקטן', למה לא שוטה חרש וקטן או להיפך? אלא… שהשוטה תמיד צריך להיות באמצע…".
ניצול זמן מדהים: סיפור נוסף ממקורביו ממחיש את הקפדתו על ניצול כל רגע: "פעם הרב הגיע לדרוש בבית המדרש בו למדתי. כשנכנס, כולם נעמדו וחיכו לדרשה. גם אני סגרתי את הגמרא. כשעבר לידי, נעצר ואמר לי: 'מהפתח שאני נכנס עד שאחל לדרוש – אתה יכול להספיק עוד שורה בגמרא'".
בשנת תשס"ו, פתח את הישיבה הקטנה "באר המלך" בבית שמש. לא רק שהוא עומד בנשיאותה, אלא הוא מגיע בעצמו מדי ערב ללמוד חברותא עם הבחורים, במסירות אין קץ, ומקנה להם את אהבת התורה, העמקות והיגיעה. כיום, הוא מנצח ביד רמה על עשרות ישיבות וכוללים, וממשיך להסתובב בין בתי הוראה, לשבת ולהשיב בהלכה.
