מנין נובע חיוב האשה לילך בצניעות? (1 צופה)

[עוזי ומגני]

מה מקור החיוב ההלכתי שאשה צריכה להתלבש בצניעות?
האם הוא אותו מקור של גבר, כיון שמלא כל הארץ כבודו, צריך להתנהג לפניו בצניעות.
או שיש באשה חיוב יותר מגבר ללכת בלבוש צנוע, מחמת שאפשר להכשל בה, א"כ מה המקור לכך?

 

[זרח לווין]

מה מקור החיוב ההלכתי שאשה צריכה להתלבש בצניעות?
האם הוא אותו מקור של גבר, כיון שמלא כל הארץ כבודו, צריך להתנהג לפניו בצניעות.
או שיש באשה חיוב יותר מגבר ללכת בלבוש צנוע, מחמת שאפשר להכשל בה, א"כ מה המקור לכך?

לחץ כדי לכווץ...

אולי לפני עור של לא תתורו

 

[בד קודש]

מה מקור החיוב ההלכתי שאשה צריכה להתלבש בצניעות?
האם הוא אותו מקור של גבר, כיון שמלא כל הארץ כבודו, צריך להתנהג לפניו בצניעות.
או שיש באשה חיוב יותר מגבר ללכת בלבוש צנוע, מחמת שאפשר להכשל בה, א"כ מה המקור לכך?

לחץ כדי לכווץ...

המקור המקראי הראשון ככל הנראה הוא בפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה".
דהיינו - יש חיוב צניעות לגבר ולאישה מהתורה. אבל כיוון שהאישה - דרכה לנהוג בצניעות יתירה, החובה עליה יתירה מהגבר.

העניין של הכשלת הגבר הוא רק כתוספת לחומרת העוון ולא כסיבה בפני עצמה.
ודאי שלא סיבה עיקרית.

 

[מבקש תורה]

המקור המקראי הראשון ככל הנראה הוא בפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה".
דהיינו - יש חיוב צניעות לגבר ולאישה מהתורה. אבל כיוון שהאישה - דרכה לנהוג בצניעות יתירה, החובה עליה יתירה מהגבר.

לחץ כדי לכווץ...

וכ"כ הרמב"ם, פי"ג מאישות הי"א:

"אבל גנאי הוא לאישה שתהא יוצאה תמיד, פעם בחוץ פעם ברחובות; ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש, כפי הצורך: שאין יופי לאישה אלא לישב בזווית ביתה, שכך כתוב "כל כבודה בת מלך, פנימה"".​

 

[מבקש תורה]

צריך רק לדייק את השאלה, שהכוונה ללבוש צנוע,
שהרי עצם הצניעות באשה, מצאנו כבר באמותינו:
בשרה אמנו, 'הנה באוהל',
וברחל אמנו, 'בזכות צניעות שהיתה בה ברחל' וכו'.

 

[רבי]

וכ"כ הרמב"ם, פי"ג מאישות הי"א:

לחץ כדי לכווץ...

מלשון הרמב"ם מוכח שזה איסור דרבנן.
מהלשון "גנאי".

 

[מבקש תורה]

מלשון הרמב"ם מוכח שזה איסור דרבנן.
מהלשון "גנאי".

לחץ כדי לכווץ...

דאורייתא וודאי שאין כאן, שהרי הפסוק הוא בדברי קבלה.
ושמא כדבריכם, והפסוק אסמכתא בעלמא.

 

[מבקש תורה]

בראשית רבה יח, ב:

ועל כל אבר ואבר שהיה בורא בה היה אומר לה: תהא אשה צנועה, אשה צנועה.

מדרש תנחומא, במדבר ג:

כיון שהוקם המשכן אמר: יפה הוא הצניעות, שנאמר (מיכה ו): "והצנע לכת עם אלקיך", התחיל לדבר עמו באהל מועד. וכן דוד אמר (תהלים מה): "כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה", בת מלך – זה משה, שנאמר (שמות ב) "ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן"... ממשבצות זהב לבושה – זה אהרן, שנאמר (שמות כח) "ועשית משבצות זהב".

 

[בד קודש]

מלשון הרמב"ם מוכח שזה איסור דרבנן.
מהלשון "גנאי".

לחץ כדי לכווץ...

דאורייתא וודאי שאין כאן, שהרי הפסוק הוא בדברי קבלה.
ושמא כדבריכם, והפסוק אסמכתא בעלמא.

לחץ כדי לכווץ...

כאמור, מהתוורה יש ציווי גבר ולאישה.
התוספת באישה היא מאחר ודרכה להיות יותר בצניעות, לכן ממילא, מאליו, ובאופן אוטומטי, חיובה היא יותר מהגבר.
נמצא שזה דאורייתא.

 

[מבקש תורה]

כאמור, מהתוורה יש ציווי גבר ולאישה.

לחץ כדי לכווץ...

היכן?

 

[בד קודש]

היכן?

לחץ כדי לכווץ...

ונשמרת מכל דבר רע, וכיסית את צאתך, ולא יראה בך ערוות דבר, והיה מחנך קדוש ועוד.

 

[רבי]

@בד קודש
זה עדיין לא עושה את זה מדאורייתא.

תמצא מקור לדבריך.

 

[בד קודש]

@בד קודש
זה עדיין לא עושה את זה מדאורייתא.

תמצא מקור לדבריך.

לחץ כדי לכווץ...

זה שישנם הלכות צניעות בתורה, זה לא עושה את מצוות צניעות למצווה מהתורה?

 

[רבי]

זה שישנם הלכות צניעות בתורה, זה לא עושה את מצוות צניעות למצווה מהתורה?

לחץ כדי לכווץ...

כן.
אבל יש פה קושי מסויים.

למה ברמב"ם מביא סמך מדברי קבלה ולא ניגש ישר ולעניין, היה צריך להביא פסוק של הצנע לכת וכל מה שהבאת.

זאת עווד, לכתוב לשון "גנאי הוא", תכתוב מן התורה אסור.
זה בד"כ הדרך של הרמב"ם.

 

[בד קודש]

כן.
אבל יש פה קושי מסויים.

למה ברמב"ם מביא סמך מדברי קבלה ולא ניגש ישר ולעניין, היה צריך להביא פסוק של הצנע לכת וכל מה שהבאת.

זאת עווד, לכתוב לשון "גנאי הוא", תכתוב מן התורה אסור.
זה בד"כ הדרך של הרמב"ם.

לחץ כדי לכווץ...

כי זה לא איסור כללי אלא מצוות מסויימות, העניין של צניעות באופן כללי כתוב להדיא רק בנ"ך.
ולשון גנאי כותב הרמב"ם על התוספת שיש על האישה.

 

[רבי]

כי זה לא איסור כללי אלא מצוות מסויימות, העניין של צניעות באופן כללי כתוב להדיא רק בנ"ך.
ולשון גנאי כותב הרמב"ם על התוספת שיש על האישה.

לחץ כדי לכווץ...

ודאי שיש איסור מפורש של והצנע לכת.

תסתכל במשנה ברורה בהלכות לבישת הבגדים.
הוא לומד את זה מפסוקים מפורשים.

 

[בד קודש]

ודאי שיש איסור מפורש של והצנע לכת.

תסתכל במשנה ברורה בהלכות לבישת הבגדים.
הוא לומד את זה מפסוקים מפורשים.

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי כוונתך.
אמרתי שהאיסור המפורש של צניעות באופן כללי - כצניעות הוא רק מהפסוק של והצנע לכת,
בעוד האיסורים בתורה הם איסורים על פרטים בצניעות ללא קישור לדרך חיים של צניעות כללית.

לכן הרמב"ם מעדיף להביא את הפסוק הזה ולא את פסוקי התורה.

מה זה שייך להלכות לבישת בגדים?

 

[רבי]

לא הבנתי כוונתך.

לחץ כדי לכווץ...

אכן, לא הבנתי. סליחה.

בכל אופן, הרמב"ם דרכו לומר איסורים באופן כללי שנוהג בין לגבר בין לאשה.

אבל הייתי שמח למקור יותר נאמן.

 

[רבי]

רבותי לימדו אותי שהלכות צניעות הם לא בש"ע.

אלא לפי הרגש הלב של חכמי ישראל באותו הדור.
וכך עינינו רואות שבדור לפני השואה באירופה הלכו בצורה אחת ובארצות המזרח בצורה שונה.

ולכן זה המסקנה שאין איסור קונקרטי, שאפשר לומר כך ולא כך, אלא זה דבר המסור לגדולי הדור.

 

[רבי]

חידושי הריטב"א סוף קידושין.