אברך

שלום וברכה! ברצוני לעלות נושא מאוד נרחב, לגבי גדרי האמונה וההשתדלות. הדברים רחבים וחלוקים מאוד ואשמח לשמוע דעת התורה של כבוד הרבנים, אמנם אשמח כמה שיותר יביאו מקורות לדברים. הנידון שיצא לי לדון אם בחור בימים האחרונים, לגבי אברכי הכוללים מאוכלי המן האם זה מוגדר שהם מקרים דבר או יותר נכון מפחיתים...

מצו"ב תשובה מיוחדת ממרן הגאון רבי אשר ווייס שליט"א

הגאון רבי שמואל בצלאל, עורר בשיחה על חשיבות הקמת כוללים ללימוד גמרא בעיון לאברכים מבני עדות המזרח. הרב שוחח עם חבורת תלמידים ואמר להם: "מדוע אברך שהתחתן בגיל 20 ועוד לא טעם בקושי טעם של לימוד סוגיא, צריך ללכת לכולל הלכה?! הוא בקושי יודע ללמוד! מדוע כל הכוללים כמעט ללא יוצא מן הכלל הם כוללי הלכה...

אברך עם נשק נטרל את המחבל בצוותא עם לוחם אחר. כך התפרסם היום. בביתר יש עשרות אברכים שהוציאו רשיון על נשק. לכאורה על פי ההלכה מכיון ואנחנו במצב סכנה אולי יש חובה להוציא רשיון על נשק?

מה עדיף לאדם להיות על פי התורה מלמד בתלמוד תורה או אברך כולל? ראה לשון פלא יועץ ערך תורה : ומקורו מדברי הגמרא: האם דבר זה מוסכם בפוסקים או שיש חולקים ומדוע? ובנוסף יש לדון שמלמד גם חלק מזמנו הולך על לשמור על התינוקות - האם גם בכזה מקרה נאמרו דברי הפלא יועץ?

רציתי למסור קצת מכתבי לאיזה ת"ח שיסכים לעיין בהם ולהעיר כפה"צ, האם יש למישהו מושג או מידע על מישהו שיעשה זאת בשמחה [אולי בביה"ז או משהו כזה] שיכתוב. יש"כ.

איך הייתם מתנהגים עם אברך שעושה צחוק מהסדרים ומקצב הלימוד והמבחנים? התריתי בו כמה פעמים וזה לא עזר. אני מודע למצבו הכלכלי הקשה ולכן אני לא ממהר לסלקו על אף שרבותיי הגדולים הורו לי להיתר. מסקרן אותי לדעת מנקודת מבט של אברכים מה לדעתכם צריך לעשות עם אחד כזה.