אביב

כמובא באברבנאל (פרשת בא) דגל מחנה אפרים (ויגש) ועוד. וק"ק הרי הוא אב לי"א, ואפשר דקמ"ל גם לשנה מעוברת.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שמור את חדש האביב (טז א) פירש רש"י מקודם בואו שמור, שיהא ראוי לאביב להקריב בו את מנחת העומר, ואם לאו עבר את השנה. ובסנהדרין יא: איתא דאחד מן הדברים שמעברים עליהם הוא שזמן האביב לא בא, והביא רש"י שיש מפרשים דהיינו מפני שאם לא בא האביב אין ממה להביא את העומר, וזהו כפירושו...

רש"י מפרש שהכתוב בא לומר, שבנזקי מכת הברד היה הבדל בין סוגי הגידולים: הפשתה והשעורה, מאחר שכבר הספיקו לצמוח ונעשה הגבעול שלהם קשה וחזק, לכן נשברו במכת הברד ("אביב" ו"גבעול" הם תיאורים לצמיחה מוקדמת, ו"נוכתה" הוא מלשון שבר, עיין רש"י); ואילו החיטה והכוסמת, מאחר שצומחים מאוחר ("אפילות" – מאוחרות)...