אביון

הסתפקתי כעת במקרה שנתן מתנה לאביון, שלמזלו הטוב.. נפלה לו ירושה גדולה (בתוך ימי פורים במזומן). ושורש הספק, סוף סוף בשעה שנתן לו, אביון היה, וקיים לשמח לב האומללים, או מכיון וטעם החיוב במתנל"א כדי שיהיה לו צרכי סעודה, ונמצא שקיים "האביון" בכספו שלו (שהתעשר), הרי שהתברר שלא קיים הנותן חובת המצוה...

מי שיש לו פרנסה שמספקת לו לצרכי אוכל לו לבני ביתו אבל הוא זקוק עבור הוצאות הכרחיות לנשואי ילדיו, לכאורה לא מקיימין בו מצות מתנות לאביונים.

הערה קטנה שעלתה לי בקריאת רש"י על הפרשה כתוב בפסוק: (דברים ט"ו ד') אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה ורש"י מבאר: אביון דל מעני ולשון אביון שהוא תאב לכל דבר א"כ כמה אביונים יש לנו היום שלמרות שהם עשירים גדולים הם כל היום תאבים לכל דבר

כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ ברש"י: מאחד אחיך. אחיך מאביך, קודם לאחיך מאמך. מאחד בגימטריא אח מאבא.

כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן בתרגום יונתן: אֲרוּם מְטוּל דְּלָא צַיְיתִין בֵּית יִשְרָאֵל בְּמִצְוָותָא דְאוֹרַיְיתָא לָא פַסְקִין מַסְכְּנִין וכו'. וכן כתב רש"י: אפס כי לא יהיה בך אביון, ולהלן הוא אומר כי לא יחדל אביון, אלא בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אביונים באחרים ולא בכם, וכשאין אתם עושים...

אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' בבעל הטורים: אביון כי ברך יברכך ה', והיינו דכתיב (תהלים קט לא) כי יעמוד לימין אביון. אפשר להוסיף כי לא ר"ת כי יעמוד לימין אביון.