אגדות חז"ל

בספר הליכות שלמה חלק ניסן-אב עמוד תמ מביא בשם החזון איש והגרש"ז אוירבך שחלילה לומר שהוא לשון הפרזה. אבל במהר"ל בנצח ישראל פרק ז' כתב שהכוונה שמצד עצמם היו מוכנים ישראל לאותה מדרגה. ולא שהיה ממש כפשוטו. ובשו"ת עזרת כהן סימן סח הביא מש"כ הראשונים על דברי חז"ל באגדות שדברו לשון גוזמא. מי עוד מדבר בזה.

הרמב''ם בהלכות תשובה פ''ג ה''ז מונה חמשה שנקראין מינים ואחד מהן האומר שיש שם רבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה. משיג עליו הראב"ד וכותב: א''א ולמה קרא לזה מין וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות. ונפשי בשאלתי. א. האם דברי אגדות...

מעטים בתי המדרשות שעוסקים בלימוד אגדות חז"ל בעיון. גם בחז"ל מצאנו באי אילו מקומות שכתבו נגד עיסוק יתר באגדות. מצאתי מאמר שמתייחס לכל השאלות ומצו"ב.