עבד עברי | פורום אוצר התורה עבד עברי | פורום אוצר התורה
  • פורום אוצר התורה מאחל לכל חברי הפורום שליט"א
    שנה טובה ומתוקה כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים 🌸

עבד עברי

  1. ג

    ראה הענקה במפקיר עבדו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בגמ' קידושין טז: מבואר דמעניקים בין ליוצא בשש ובין יוצא ביובל ובמיתת האדון או אמה העבריה היוצאת בסימנים. והנה כל יציאות אלו הם בעל כרחו של האדון, אך מלבד זאת אם האדון רוצה לשחרר את עבדו יכול להוציאו בשטר כמבואר בקידושין טז. עי"ש, וכתב המנחת חינוך ריש מצוה תמ"ב שגם היוצא...
  2. ג

    ראה קושיית האחרונים שימכר ויפדה עצמו מיד ויקבל הענקה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': הקשה המקנה בקידושין טז: לר"מ דס"ל שם דביוצא בגרעון כסף מעניקין לו, א"כ אין לך אדם שקונה עבד, שהרי לעולם יכול העבד לפדות את עצמו לאחר יום אחד בגרעון כסף, ויתחייב האדון בהענקה של ט"ו סלעים. והנה בשיטה לא נודע למי שם יז. כתב דלר"מ דהיוצא בגרעון כסף מעניקין לו, נראה שמעניקין...
  3. ג

    ראה האם יכול האדון לתפוס את ההענקה בחוב של העבד

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלקיך תתן לו (טו יד) בקידושין טו. וטז: דרשינן, "לו ולא לבעל חובו", דאע"פ שבעלמא סבירא לן דאיכא שיעבודא דרבי נתן, מ"מ אם העבד חייב לאדם אחר אין האדון נותן את ההענקה לבעל חוב של העבד. ויש לעיין איך הדין אם העבד חייב לאדון עצמו...
  4. ג

    ראה אימתי עוברים ב"לא תשלחנו ריקם"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם (טו יג) כתב הרמב"ם (עבדים פ"ג הי"ד) "כל המשלח עבדו ואמתו ריקם עובר בלא תעשה, שנאמר לא תשלחנו ריקם, והרי הכתוב נתקו לעשה שנאמר העניק תעניק לו". והקשו האחרונים, למה הוצרך הרמב"ם לומר דהוי לאו הניתק לעשה, תיפו"ל דבלא"ה אין לוקין משום דהוי...
  5. ג

    ואתחנן הקשר בין תפילתו של משה לרציעת עבד עברי

    אם אמר יאמר, עד שיאמר וישנה (קדושין כב, א). איתא במדרש, דמרע"ה אמר בתפלתו שיכנס לארץ. אהבתי את אדוני זה הקב"ה, את אשתי זו התורה, ואת בני אלו ישראל, לא אצא חפשי, והקב"ה השיב לו אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה. ואמר הגאון ר' יהושע ליב דיסקין ז"ל, דמרע"ה היה בקי בכל התורה, וידע בבירור שבטענה הזאת יזכה...
  6. בביאור דברי תוס' בקנין עבד עברי לעכו"ם

    בביאור דברי תוס' בקנין עבד עברי לעכו"ם - חלק ב'

    במאמר הקודם הקשינו על תוס' שאומר שעבד עברי הנמכר לגוי אינו נקנה בשטר כי זה נלמד מאמה עבריה שנלמדת מקידושי אשה, וגוי אינו בתורת קידושין. אבל תמוה, שלפי ר' חסדא זה נלמד מעבד כנעני ואמאי לא נלמד להכא. והיה נראה לתרץ, דהנה הגמ' שם מקשה, וז"ל: ומתרצת הגמ' וז"ל: ואם כן, לפי ב' התירוצים גם לר'...
  7. בביאור דברי תוס' בקנין עבד עברי לעכו"ם

    בביאור דברי תוס' בקנין עבד עברי לעכו"ם - חלק א'

    איתא בקידושין דף י"ד ע"ב: היינו שהגמ' מבארת שאי אפשר ללמוד מעבד עברי הנמכר לגוי - שמבואר בו שנקנה בכסף – לשאר עבדים (עבד הנמכר לישראל, מכרוהו בית דין, וכן אמה עבריה) שגם הם יוכלו להיקנות בכסף, כי אפשר לדחות ששאני גוי שכל קניינו בכסף. ומבאר ברש"י שגוי בכל מקום קניינו רק בכסף ולא במשיכה שנאמר...
  8. א

    הלכות ברכות האם מברכים על רציעת עבד עברי?

    אשמח לשמוע את דעת הרבנים, בעדיפות למקורות.
  9. ג

    מדוע עבד עברי מותר בשפחה כנענית?

    שיטת הרמב"ן קידושין ט"ז א' כי יש קנין איסור; ובתוס' (יבמות ע' ב' ד"ה אלמא) פי' את דברי הגמ' (שם) "לא קני ליה רביה", שהכוונה שלא קנוי לענין מצוות, ומה שמותר בשפחה הוא כדי לעבוד את הדין; ולרמב"ן - כוונת הגמ', כמו שפירשו שם הרשב"א והריטב"א - שיכול לצאת שלא מדעת האדון, כגון בגירעון כסף ובשש ויובל.
  10. ג

    מותר לרצוע בסם! (רבינו בחיי)

    ואילו בקידושין כ"א ב' אמרו במפורש שאסור לרצוע בסם!
  11. ש

    למה לא רוצעים את אוזן מי שלא מכבד הורים, ולמה לא רוצעים את אוזן הגנב מיד?

    ברש"י ויש לי על זה 3 שאלות א) למה לא רוצעים אוזן לכל מי שעובר על אחד מעשרת הדיברות, כי אוזן זו ששמעה וכו'? ב) למה לא רוצעים לגנב מיד אחרי הגניבה כי שמע בהר סיני, אלא מחכים 6 שנים? ג) אוזן זו שמעה לא תגנוב נפשות, וגנבה ממון אז מה קרה?
  12. ג

    אִם אֵ֣ין ל֔וֹ וְנִמְכַּ֖ר בִּגְנֵבָתֽוֹ

    {יהודה אמר ליוסף לגבי הוויכוח אם להשאיר את בנימין} בנימוסות שלנו כתיב ואם אין לו ונמכר בגניבתו וזה יש לו לשלם (בראשית רבה צג, ו). מש"כ בפרשת ויגש: מעינה של תורה בשם המגיד מדובנא ב'אהל יעקב': ולפי"ז מיושבת קושיית המהרי"ט שלכאורה מדוע יהודה טען שיש לו כסף לשלם את הגניבה, תיפוק ליה שהגביע היה...
  13. ג

    האם רציעה היא מצווה?

    נחלקו האחרונים האם עבד עברי שאומר שאינו רוצה לצאת - חייב האדון לרוצעו, מדברי המקנה (קידושין כ"ב א') נראה בפשטות שזהו חיוב, וס"ד שאפי' באינו אוהבו חייב האדון, וקמ"ל מדרשא שלא. וע"ע בזה בדברי שאול לשואל ומשיב ובחתם סופר על התורה. והחזו"א כתב שאין חיוב; והקשה האבן ישראל, מרש"י קידושין כ"א ב' על...
חזור
חלק עליון