עבר הירדן

משפחת ה"חפרי" נחלה בארץ ישראל, כמבואר ביהושע פי"ז פ"ב.

רש"י כותב "לרב תרבה נחלתו" - לשבט שהיה מרובה באוכלוסין נתנו חלק רב ואע"פ שלא היו החלקים שוים שהרי הכל לפי רבוי השבט חלקו החלקים לא עשו אלא ע"י גורל והגורל היה ע"פ רוח הקודש כמו שמפורש (בבא בתרא קכב, א) אלעזר הכהן היה מלובש באורים ותומים ואומר ברוה"ק אם שבט פלוני עולה תחום פלוני עולה עמו והשבטים...

באשכול אחר הובאו דברי ר' צדוק: "לא יתחבר עם רשעים, ואפילו לעשות מצוה, וכן הוא מפורש במכילתא: כמו שנאמר (דה"י כ, לז) "כהתחברך" וגו', ואף־על־פי שנתחבר עמו ללחום נגד ארם". ולכאורה משמע שמלחמת אחאב לכיבוש רמות גלעד מידי ארם היתה נחשבת מלחמת מצוה, משוםכיבוש רמות גלעד, אע"פ שהיא מעבר הירדן המזרחי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': את שלש הערים תתנו מעבר לירדן (לה יד) פירש רש"י אף על פי שבארץ כנען תשעה שבטים וכאן אינן אלא שנים וחצי, השוה מנין ערי מקלט שלהם משום שבגלעד היו מצויים רוצחים, וכן הוא בגמ' מכות י. ובספרי כאן. והרמב"ן כתב, שעל דרך הפשט נראה בעיניו שארץ עבר הירדן היתה גדולה מאד כמו כל ארץ...

כתב החזו"א (זרעים, ליקוטים סי' י סק"א) להוכיח שבעבר הירדן נוהגין המצוות התלויות בארץ מדאורייתא, שהרי מבואר בגמ' בערכין (לב, ב) שמשגלו בני גד ובני ראובן - בטל היובל, כי אין כל יושביה עליה; וחזינן שעבר הירדן נחשב ארץ ישראל לגבי יובל. ויש לעיין אם אפשר לדון על ראיית החזו"א, שדין כל יושביה עליה...