עבודת האדם

יש אנשים שמצליחים לשמור על יציבות, לא מגיעים לשיאים גדולים, אבל גם לא נופלים. אחרים נעים בין קצוות, לפעמים מתעלים לגבהים, ולפעמים נופלים לשפל. היציב מבטיח עקביות, אבל אולי מפספס רגעי השראה גדולים. ה"קיצוני" חווה פסגות נדירות, אך גם סכנת נפילה. השאלה שלי, מה עדיף בעבודת האדם או אפילו בעבודת השם...

בכל חג יש את העבודה המיוחדת לאותו חג, לדוג' בסוכות זה ארבעת המינים ישיבה בסוכה הלל תפילת מוסף וכו', איזה עבודה מיוחדת יש לאדם ביום ט"ו בשבט, מלבד אי אמירת תחנון?