עבודת האדם

הרבה נתקלים בזה אם לא הם עצמם אז מישהו שהם מכירים. 1)אבא שלך בעה"ב מבוגר סיים את הש"ס ארבע פעמים ואתה בקושי מצליח לסיים מסכת. 2)אתה לא מצליח לארגן את הסדר יום שלך, כל הזמן אתה רץ מדבר לדבר תמיד אני יפגוש אותך מתנשף עם פלאפון ביד בדרך למשימה הבאה שאת נזרק אליה. 3) כל אירוע לא משנה כמה הוא צפוי...

יש אנשים שמצליחים לשמור על יציבות, לא מגיעים לשיאים גדולים, אבל גם לא נופלים. אחרים נעים בין קצוות, לפעמים מתעלים לגבהים, ולפעמים נופלים לשפל. היציב מבטיח עקביות, אבל אולי מפספס רגעי השראה גדולים. ה"קיצוני" חווה פסגות נדירות, אך גם סכנת נפילה. השאלה שלי, מה עדיף בעבודת האדם או אפילו בעבודת השם...

בכל חג יש את העבודה המיוחדת לאותו חג, לדוג' בסוכות זה ארבעת המינים ישיבה בסוכה הלל תפילת מוסף וכו', איזה עבודה מיוחדת יש לאדם ביום ט"ו בשבט, מלבד אי אמירת תחנון?