ידועה קושיית המהר"י בסאן (בספר כנסת הגדולה כללי קנין סימן כ"ה),
אמאי בכל ספק ממון, לא אמרי' ספק דאורייתא לחומרא של גזל,
ותירץ שם, עיי"ש,
ובתומים (בסימן כ"ה) הקשה על זה כמה קושיות,
ותירצו בקונטרס הספיקות (כלל א' סעיף ה')
ובשערי ישר (שער ה' פ"א),
שאיסור גזל הולך לפי משפטי הממון,
אולם המהר"י...
הדין ברמב''ם הל' עדות פ''ה שיש מקומות שהאמינה תורה עד אחד.
אחר שנתקבלה עדות עד אחד ובא עד להכחיש דבריו, לא יקבלו אותו.
אפשר להסביר ב' אופנים:
א. כיון שכבר נתקבלה עדות ובכל עדות כזו (שיש בה נאמנות של ע''א) הדין הזה קיים רק פעם אחת, בפעם השניה שבא עד אחד כבר אין את הדין הזה (מאי זה טעם שיהיה)...
בדין עדי מסירה
במסכת גיטין ג', מאן האי תנא וכו' אי רבי אלעזר כתיבה בעי חתימה לא בעי וכו'. וצריך להבין את דין עדי מסירה, מטרתם וייעודם לשיטות הראשונים הרבות. ובכדי להבין עניין זה אנו זקוקים להבנת מערכת הקניינים וקנייני גירושין בכלל והבנת קניין שטר והסתעפויותיו בפרט.
מבואר בש"ס ובראשונים שבדבר...
גדרי נאמנות דבידו
לאור המאמר הנפלא של הרב @בן ליש שליט"א כאן חשבתי להרחיב קצת בביאור פלוגתת רש"י ותוס' ובפלוגתת המהרי"ק
גיטין ב: ע"א נאמן באיסורין, וכתב רש"י (ד"ה ע"א) שהרי האמינה תורה כאו"א מישראל על הפרשת תרומה ועל השחיטה ועל ניקור הגיד והחלב, [ואגב נביא מה שידוע בשם הגרי"ז לפרש בכוונת רש"י...
קיי"ל עד אחד נאמן באיסורים, ואפי' הפסולים לעדות נאמנים, ומקור דין זה כ' רש"י גיטין ב' ע"ב "שהרי האמינה תורה כל אחד ואחד מישראל על הפרשת תרומה ועל השחיטה ועל ניקור הגיד והחלב", וברש"י חולין י' כ' מדכתיב ושחט את בן הבקר ואכלי כהנים על ידו ולא הזקיקו הכתוב להעמיד עדים, וברש"י יבמות פ"ח כ' דאי לאו...