הדין ברמב''ם הל' עדות פ''ה שיש מקומות שהאמינה תורה עד אחד.
אחר שנתקבלה עדות עד אחד ובא עד להכחיש דבריו, לא יקבלו אותו.
אפשר להסביר ב' אופנים:
א. כיון שכבר נתקבלה עדות ובכל עדות כזו (שיש בה נאמנות של ע''א) הדין הזה קיים רק פעם אחת, בפעם השניה שבא עד אחד כבר אין את הדין הזה (מאי זה טעם שיהיה)...
קיי"ל עד אחד נאמן באיסורים, ואפי' הפסולים לעדות נאמנים, ומקור דין זה כ' רש"י גיטין ב' ע"ב "שהרי האמינה תורה כל אחד ואחד מישראל על הפרשת תרומה ועל השחיטה ועל ניקור הגיד והחלב", וברש"י חולין י' כ' מדכתיב ושחט את בן הבקר ואכלי כהנים על ידו ולא הזקיקו הכתוב להעמיד עדים, וברש"י יבמות פ"ח כ' דאי לאו...