ענווה

שח מרן הגרב"ד פוברסקי: הייתי אצל הגרי"ז מבריסק כשנכנס הגר"א סלומון הרב דחרקוב ודן לפני הגרי"ז גבי הגמ' בסוטה "משמת רבי - בטלה ענוה ויראת חטא. אמר ליה רב יוסף לתנא: לא תיתני ענוה, דאיכא אנא" והביא כי השאלה הידועה כיצד מורה רב יוסף על עצמו כבעל ענווה, היא שאלת המהרש"א על המקום. אמר לי הגרי"ז "תביא...

למה נסמכת פרשת מרגלים לפרשת מרים לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר (רש״י). ויש לעיין מה מוסר יכלו המרגלים ליקח ממרים, והלא מרים דיברה במשה רבינו ואילו המרגלים לא דברו אלא בארץ כנען שאינה אלא אדמה? ויש ליישב, שהרי העידה תורה על משה רבנו "והאיש משה עניו מאד מכל...

ויקרא משה להושע בן נון יהושע (יג, טז) ויקרא משה להושע בן נון יהושע, ובתרגום יונתן "כד חמא משה ענוותנותי' דיהושע בן נון קרא שמי' יהושע". ותמוה למה קראו כך דייקא בגלל ענוותנותו? והנה לכאורה היה לו למשה להתפלל על יהושע - בנוסף מה שהתפלל עליו שיוושע מעצת המרגלים – גם על אריכות ימים, שהרי עד...

בשו"ע הרב מצה מרמז על ענוה, ובזוה"ק (ח"ב קפג:) מצה מיכלא דאסוותא, לפי שאמרו חז"ל (בבא בתרא צח.) שהמתגאה מזיק לעצמו בגשמיות ג"כ, כגון שיינו מחמיץ, א"כ ענוה שהיא ההיפך מגאוה, מרפאה ההיזק, ולכן מצה שמסמל את הענוה היא מיכלא דאסוותא.

ידוע הענין והחיוב להיות עניו, ולהתרחק מגאות. ולדעת הסמ"ג זה מדאורייתא וכ"ה בסמ"ק. וכאן הבן שואל, מה הכוונה להחזיק א"ע בענווה. הכוונה ליותר קטן מהאמת, או פשוט להכיר את האמת. ולמשל אדם גדול, האם מותר לו להכיר שהוא אדם גדול? מצד א', גבהות הוא מאוסה לפני המקום, ומצד שני, התורה הוא תורת "אמת".