עני

עני בר אוריין המדקדק במצוות ורוצה להדר ולאכול רק מצה העשויה מקמח שנשמר משעת קצירה, כתב הפתחי תשובה שחייבים לתת לו קמח זה ממעות 'קמחא דפסחא', וכן עני שנהג בשנה הקודמת לאכול מצה שמורה דווקא, חייבים לתת לו קמח זה. ומעניין לציין כי לעניין נר חנוכה, כתב בביה"ל בסימן תרעא, שאף על פי שגבאי צדקה חייבים...

לפי אחד מהפרשים

מה המקור שבזמן הגמרא רוב האנשים היו עניים?

כיצד ייתכן מצב שהעני לא יצטרך למכור כסותו בשביל נ"ח, בגלל עני אחר.

יהודי אב למשפחה ברוכת ילדים שיש לי איתו היכרות מינמלית ביקש ממני עזרה כספית נתתי לו כמה מאות שקלים, אחרי חודשיים הוא ביקש שוב. שאלתי אותו אם הוא מסכים שאפנה לקופה שיעזרו לו. והוא התחיל לגדף אותם. כשבררתי עליו אצל שכניו אמרו לי שהמצב שלו בשפל שבשפל. אין להם מה לאכול. נכנסתי לעומק העניין ובררתי...

היכן מרומז בטור שהרא"ש היה עני?

כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן בתרגום יונתן: אֲרוּם מְטוּל דְּלָא צַיְיתִין בֵּית יִשְרָאֵל בְּמִצְוָותָא דְאוֹרַיְיתָא לָא פַסְקִין מַסְכְּנִין וכו'. וכן כתב רש"י: אפס כי לא יהיה בך אביון, ולהלן הוא אומר כי לא יחדל אביון, אלא בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אביונים באחרים ולא בכם, וכשאין אתם עושים...

אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' בבעל הטורים: אביון כי ברך יברכך ה', והיינו דכתיב (תהלים קט לא) כי יעמוד לימין אביון. אפשר להוסיף כי לא ר"ת כי יעמוד לימין אביון.

מה הצד השווה וההסבר הפנימי, של 3 הדברים, שמי שנמצא במצב זה חשוב כמת - עני, עיוור, אין לו ילדים? נא ונא אל תכתבו לי רק מקור. אין לי כוח לחפש במקורות.

בספר בארח צדקה הביא שו"ת מהגר"ח קניבסקי וזה לשון השאלה: חשב בליבו ליתן צדקה לפלוני ומתחרט, אם מותר לו ליתנו לעני אחר ע"כ. והשיב הגאון וז"ל: פ"א עליתי על אוטבוס ובא עני לבקש צדקה כשרציתי ליתן לו נסגרה הדלת ואמר לי החזו"א שאתן לעני אחר, והבנתי ממנו שסברתו בזה היא שרק על עצם מצוות צדקה יש דין שחלה...

וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב, ברש"י: מי דרכו להתנדב מנחה, עני, אמר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו. ואולי זהו עומק כוונת חז"ל (נדרים סד:) עני חשוב כמת, דהיינו שחשוב לפני הקב"ה כאלו הקריב נפשו לפניו ומת, וכיון שנפשו נמצאת לפני הקב"ה, לכן שכינתו שורה עליו, כמאמר הכתוב כי יעמוד לימין...

'מעינה של תורה': את העני עמך (כב-כד) לפיכך עליך להלוות לו, משום שכספו של העני מצוי בידך. הכסף אינו אלא פקדון בידי העשיר, אשר הפקיד אצלו השם יתברך על מנת לשמור עליו ולתמוך בעני. שכן הדין הוא, שהכותב נכסיו לאחד מבניו לא עשאו אלא אפוטרופוס, על מנת שיחלק את הנכסים בין יתר הבנים; כך גם השם יתברך עושה...