במעשה דרשב"י ור"א מבואר בגמ' בשבת דאיתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא. והוו משלחי מנייהו, ע"ש.
ראיתי בעלון מעדני אשר (אמור תשס"ז) שכתב להקשות איך אכל רשב"י מהחרובים הרי הם היו ערלה?
ותירץ א' דכיון שנברא בדרך נס אין בו איסור ערלה. ולפי זה אף בתרומות ומעשרות לא היו חייבים.
ב' הדרך אמונה...
נתעוררתי לדון במה דכתיב וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים וכו' ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו [יט כה] וברש''י המצוה הזאת שתשמרו תהיה להוסיף לכם תבואתו שבשכרה אני מברך לכם פירות הנטיעה, היה ר' עקיבא אומר דברי תורה כנגד יצר הרע שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם, לפיכך נאמר...
הגאון רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א מספר: בחור טברייני היגיע לישיבת 'קול תורה' כדי להיבחן ולהיכנס לשיעור א'. כמובן שהוא התכונן רבות, ולמד היטב את פרק "מרובה", פרק העוסק בסוגיות למדניות של גניבה וגזילה, ייאוש ושינוי רשות, עדות ועוד.
הבחור הצעיר שינן לעצמו את כל ה'קצות החושן' ו'נתיבות המשפט' על...
ידוע יסוד הגרי''ז זצ''ל הטעם למה אברהם אבינו לא מל עצמו לפני שנצטווה הוא כיון דלפני הציווי לא היה עלה שם ערלה כלל
ולפי''ז צ''ב מה מעלותא ומה משמעות יש למה שאדה''ר ונח נולדו מהול הלא כלל אינו ערלה וצ''ב
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו (יט כג)
יש לעיין בעץ שפריו אינו ראוי למאכל, אבל ראוי לסיכה, האם חייב בערלה, משום דסיכה כשתיה ושתיה בכלל אכילה, וממילא יחשב "עץ מאכל". וכמו כן יש לדון האם הקוצץ אילן כזה יהיה חייב משום "לא תשחית את עצה", האמור באילן...
לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם
בבעל הטורים סמך לא תאכלו על הדם לערלה, לומר שאסור לאכול בלא ברכה כערלה בלא חילול.
אפשר להוסיף רמז תאכלו על בגי' כי אסור בלא ברכה.