עשב

וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב רביבים מלשון רבי, מרמז לאמרם ז"ל (ב"ר י, ו; זוהר ח"א בהשמטות רנא.; זו"ח בראשית) אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ומלאך וממונה ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל, וזהו כרביבים עלי עשב, שעל כל עשב יש רב ומלאך. עלי עשב בגי' מלאך מכה ואומר לו גדל.

לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בגמרא (ביצה כה:) חצובא מקטע רגליהון דרשיעיא. וברש"י: עשב ששרשיו נוקבין ויורדין בעומק ואין מתפשט לצדדין כלל, ונוטעין אותו בין גבולי שדות, ובו תיחם יהושע לישראל את הארץ, מקטע רגלי הרשעים ליום הדין, שגוזלין וחומסים ומשיגין גבול ואין למדין...