"ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה"
וצ"ב מאי שנא רישא "מלאכתו" אשר עשה,
ומ"ש סיפא וישבות ביום השביעי מ"כל" מלאכתו? או שיהיה כתוב כל ברישא, או רק מלאכתו גם בסיפא?
בפרשתן (ד', כ"ד): "ויפגשהו ה' ויבקש המיתו".
ובנדרים (לא:) סובר רבי יהושע בן קרחה, שהמלאך ביקש להרוג למשה לפי שנתרשל מן המילה,
וצ"ע בזה: וכי חייב מיתה משום שנתרשל, והרי אין בה רק עשה לאב.
קצת קשה מה יצחק אבינו דיבר על אוכל שהוא אוהב הרי מדובר על אחד מהאבות הקדושים פרוש מכל הבלי העוה''ז !
ושמעתי פעם תירוץ שמדובר היה בקרבן פסח ויש דין בקרבן פסח שנאכל על השובע בחרדל וכו' בפסחים וא''כ זה מה שאמר לו כוין שנאכל על השובע עשה לי כאשר אוהב שאוכל לאכול .
מה הבל עשה בתור רועה צאן?
וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖יו אֶת־הָ֑בֶל וַֽיְהִי־הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה:
הרי לא הותר לאכול בהמות אז לאיזה תכלית היה רועה צאן ובמיוחד שתפקידו של האדם הוא "לעבודה ולשמורה"
כדכתיב:
וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־עֵ֑דֶן...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך (כב ז)
בחולין קמא. תנן, הנוטל אם על הבנים, ר' יהודה אומר לוקה ואינו משלח, וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה, משום דהוי לאו הניתק לעשה, דהלאו של "לא תקח אם על בנים" ניתק לעשה של "שלח תשלח את האם". וטעמו של ר' יהודה הוא דלא הוי לאו הניתק לעשה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ושמחת בחגך (טז יד)
בגמ' במועד קטן יד: אמרינן, שאבל אינו נוהג אבילותו ברגל, משום שהעשה של "ושמחת בחגך" הוא עשה דרבים, ודוחה את האבילות שהיא רק עשה דיחיד. ומבואר חידוש, ששמחה חשובה "עשה דרבים" אע"פ שכל יחיד מקיים אותה בפני עצמו, כיון שכולם מחוייבים בה. והקשה בספר יד אליהו...
כתב רש"י (יג, א) תשמרו לעשות, ליתן לא תעשה על עשה האמורים בפרשה שכל השמר לשון לא תעשה הוא אלא שאין לוקין על השמר של עשה, ע"כ. והנה על הפסוק (שמות כג, יג) "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו", פירש רש"י "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו, לעשות כל מצות עשה באזהרה שכל שמירה שבתורה אזהרה היא במקום לאו". וכתב...
הביטו וראו איזה ספורנו נפלא נזדמן לידי!
בפירושו לפסוק "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ" (דברים ו', ה', ד"ה ואהבת) כותב הספורנו:
"תשמח לעשות דבר שייטב בעיניו, כאשר תבין שאין תכלית נכבד כזה."
והשאלה שבוער לי לשאול את חו"ר בית המדרש:
האם אכן עולה מדבריו, שמי ששמח בעשיית רצון ה', מקיים בזה מצוות...
מאמר קודם בסדרה
היתר הצרה אחר ייבום – ביאור פלוגתת ר' יוחנן וריש לקיש
א.
הנה נחלקו ר' יוחנן וריש לקיש אם החולץ חייב על הצרות כרת וכן האחין אם חייבין על החלוצה ועל הצרה כרת, דריש לקיש ס"ל דחייבין ור' יוחנן ס"ל דאין חייבין דמי איכא מידי וכו' והובא כאן בארוכה וכן הובאו שם דעות הראשונים בביאור...
היתר הצרה אחר ייבום - דעות הראשונים בזה
א.
יבמות י: איתמר החולץ ליבמתו וחזר וקדשה אמר ריש לקיש הוא אין חייב על החלוצה כרת והאחין חייבין על החלוצה כרת על הצרה בין הוא ובין האחים חייבין על הצרה כרת ורבי יוחנן אמר אבין הוא ובין האחין אינן חייבין לא על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת מ"ט דריש לקיש אמר...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והקטיר עליה חלבי השלמים (ו ה)
פירש רש"י, שמכאן למדו רבותינו שאין מקריבים קרבנות לאחר תמיד של בין הערבים, דדרשו "עליה חלבי השלמים", עליה על עולת הבוקר השלם כל הקרבנות כולם. ובגמ' בפסחים נט. מבואר, שאפילו מחוסר כיפורים שאסור לו לאכול בקדשים, ורוצה להקריב את קרבנו לאחר תמיד...