הגרח"ק בביאורו לתפילת ערבית כותב "ומה שרומזין בערבית לכל עשרת המכות (מה שלא מצינו זאת בברכת אמת ויציב שחרית), כי כל מכה התחילה מבערב".
ובעיני יפלא, שהרי בכמה מהמכות מצאנו במפורש, או כמעט במפורש שהתחילו מהיום
במכת ברד כתוב "הִנְנִ֤י מַמְטִיר֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בָּרָ֖ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד" ופירש"י "כעת...
בכל התיאורים ששמעתי עד כה, מכת הערוב מתוארת כאפוקליפסה דלא מעלמא הדין, תוהו ובוהו.
כל חיות העולם מסתובבות בשטח מצרים, שום דבר לא חוצץ בפניהם, וכולן עסוקות בדבר אחד - מטרת העל 'לחסל את המצרים'.
ורק תמהתי קצת, איך שרדו מצרים?
שבוע שלם שחיות טרף מסתובבות ברחבי העיר, כיצד ניתן להינצל?
ועוד במקראות...
המקובל לצייר את עמ"י במצרים בזמן המכות, מהלכים בנחת, מלטפים את האריות [בערוב], שותים בחיוך מכוס אחד עם המצרים [בדם], וכדו'.
אולם ממשמעות רש"י נראה שזה טעות,
שכתב רש"י בפרשת כי תצא על הפסוק דברים כח' ס',
וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כָּל מַדְוֵה מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפְּנֵיהֶם וְדָבְקוּ בָּךְ...
אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם
כשם שמצאנו במלאכות שבת "אבות ותולדות" כך גם בעשרת המכות היה "אבות ותולדות"/מדוע הגאולה היתה דווקא ע"י משה רבינו/ במה התגאה פרעה על משה/ קין נשך את הבל עשר נשיכות/ כאילו הוא יצא ממצרים -כאשר אתה לומד את עשרת...
בליל שבת קודש אחד כמו בשעה שלוש בלילה כשהלכתי דרך ביתו [של החפץ חיים זצוק"ל] שמעתי נעימת קולו ונגשתי לחלונו, וראיתי שיושב על מטתו ולומד חומש בפרשת וארא, ועל כל מכה ומכה היה מתפעל, ואמר בהתפעלות גדולה: אי אי, ובבואו למכת שחין "ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה מפני השחין", צחק בקול, שלא שמעתי ממנו...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ועבר ה׳ לנגוף את מצרים (יב כג)
במדרש רבה פרשה י״ז סי׳ ה׳, אין "לנגוף" אלא מעוברות, שנאמר "ונגפו אשה הרה", מלמד שאף המעוברות שהיו ראויות לילד בכור הפילו, ומתו האימהות.
והקשה בחידושי מהרי״ל דיסקין זצ״ל מ״ט מתו האמהות הרי אינן בכורות.
וביאר שם משום שהעובר כל זמן שלא נולד אינו...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
במדרש רבה פרשה י״ח סימן ג׳ "הנקבות הבכורות אף הן מתות, חוץ מבתיה בת פרעה שנמצא לה פרקליט טוב, זה משה".
ומבואר דלולי זאת היתה מתה במכת בכורות, וקשה הרי כבר נתגיירה כמבואר במגילה יג. "ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור" אמר רבי יוחנן שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה, ופירש רש״י שם...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
במדרש רבה פרשה י׳ סי׳ ב׳, המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים גרם להם שיעשו שלום ביניהם, כיצד היה מחלוקת בין בני כוש ובין בני המצריים, המצריים אומרים עד כאן תחומנו והכושים אומרים ע״כ תחומנו כיון שבאו הצפרדעים עשו שלום ביניהם, הגבול שהיו נכנסות לתוכו הדבר ידוע שאין השדה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
במדרש רבה, אמר ר׳ אבין הלוי ברבי ממכת דם העשירו ישראל, כיצד, המצרי וישראל בבית אחד והגיגית מלאה מים ומצרי הלך למלאות הקיתון מתוכה מוציאה מליאה דם וישראל שותה מים מתוך הגיגית, והמצרי אומר לו תן לי בידך מעט מים ונותן לו ונעשו דם, ואומר לו נשתה אני ואתה מן קערה אחת וישראל...
מדרש רבה ט' י':
משנת ר"א פי"ט [מובא באוצר המדרשים ז, סוף פסוק י"ט]:
שם פ"כ [מובא שם פסוק כ"א]:
ואולי יש לבאר לפי"ז לשון הפסוק בתהלים ע"ח מ"ד "וַיַּהֲפֹ֣ךְ לְ֭דָם יְאֹרֵיהֶ֑ם וְ֝נֹזְלֵיהֶ֗ם בַּל יִשְׁתָּיֽוּן", שאפי' הנוזלים שאינם מים - גם לא יכלו לשתות, כי נהפכו לדם.
ומהמדרש רבה אין כ"כ ראיה...
במדרש רבה הובאה מחלוקת אלו חיות השתתפו במכת ערוב: "הביא עליהם חיות מעורבבות, דברי רבי יהודה; רבי נחמיה אמר מיני צרעין ויתושין".
וכמדומה שיש שיטה [ואולי זו דעת ר"י] שהיו את כל סוגי החיות; ועי' ספר הישר; ובשם הגר"א אמרו ש"גם האדמה אשר הם עליה" - מלמד שגם הידעוני (אדני השדה) שטבורו מחובר לארץ הגיע...
בעדיות פ"ב מ"י תנן שמשפט המצרים במצריים י"ב חודש.
ולדעת הראב"ד והתוס' שאנץ שם הכוונה שהתחילו המכות באייר, עד ניסן שלאחריו.
ובתוס' ר"ה י"א א' ד"ה בראש השנה כתבו שהתחילו המכות בניסן.
ובגמ' בר"ה שם מבואר שהעבודה פסקה בר"ה [ובע"ב שם ילפינן לה מגז"ש מהפסוק בתחילת הפרשה "והוצאתי אתכם מתחת סבלות...
גמ' פסחים נ"ג ב':
והקשו המפרשים כיצד למדו מהצפרדעים, והרי הצפרדעים נצטוו לעשות כן.
ומובא שהגר"א כשהיה בגיל 7 תירץ על קושיא זו שהקשה השאגת אריה בדרשתו שאף שהיו מצוות - מ"מ יכלה כל צפרדע לומר שחבירתה תיכנס לתנור; ונישקו השאגת אריה.
ולכאורה קשה סו"ס אם יש ציווי להיכנס לכבשן האש - בוודאי שחלק...