עוג

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת ובורות חצובים אשר לא חצבת (ו יא) בחולין יז. אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב, שמן הכתוב "ובתים מלאים כל טוב" למדים שהותר להם לאכול כל מה שנמצא בבתים, ואפילו דברים טמאים כגון כתלי דחזירי. וכתב הרמב"ן במדבר ל"א כ"ג, שדוקא במלחמות כיבוש ארץ ישראל...

כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ בידך נתתי אתו ר"ת אבן, מרמז מה שאי' במדרש רבה שעוג זרק אבן על ישראל ומשה זרק עליו אבן קטן והזכיר עליו שם המפורש ונעצר האבן עיי"ש. וזהו בידך באבן שבידך.

וב'למכסה עתיק' (פר' חוקת) מובא שלמדרש רבה מלחמת סיחון הייתה באלול, ומלחמת עוג הייתה בתשרי. ובאגדת אסתר איתא שהיו בכסליו וטבת. והנה תוס' (גיטין ס, ב ד"ה ופרשת) הביאו מחלוקת בבראשית רבה האם הלשון "אחר" הוא סמוך ו"אחרי" הוא מופלג, או להיפך "אחר" מופלג, ו"אחרי" סמוך [עיי"ש לגבי אחרי מות]. ולפי"ז...

המדרש מסיים את ענין סיחון ועוג עם הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך ויראו ממך", ופסוק זה נדרש (ברכות ו.) על תפילין שבראש, כי סיחון ועוג היו בקליפה כנגד תפילין של ראש ותפילין של יד.

במדרש רבה ועץ חיים תאוה באה זה מלחמת סיחון ועוג. אפשר הכוונה על פי המדרש שמלחמת עוג היה אחר סוכות, וזהו עץ חיים מרמז לד' מינים [וכמ"ש בבעל הטורים בפרשת אמור עץ חיים בגי' לולב], שבזכות הד' מינים נצחו את סיחון ועוג...

רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן במדרש רבה אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע לפי שלא נצטוו עכו"ם על השבת תאמר אם הם עושים אותה אתה נושא להם פנים, א"ל הקב"ה מן הדבר הזה אתה מתיירא חייך אפילו הם עושין כל מצות שבתורה אני מפילן בפניכם. משמע שעיקר הסיבה שהיה משה מתיירא מסיחון ועוג היה כי הם קיימו...

הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ ברש"י סיחון ועוג. ומלחמת סיחון היה באלול ומלחמת עוג היה בתשרי אחר הרגל (במדב"ר יט, לב), כִסָּה אותיות סֻכָּה, אולי מרמז שזכות סוכה עמד להם לנצח את עין הארץ סיחון ועוג.

הדוכיפת הוא נַגַר טוּרָא כתרגומו, והוא שנקב את האבן עד שנכנס בצוארו של עוג, ואם יתלה איש את לשונו על לבו מימינו יזכה וינצח בעל דינו אפי' את המלך, ואשה שתתלה עינה השמאלית על צוארה יאהבנה בעלה אפי' היא כעורה מאד ולא יאהב אחרת לעולם, וחכמי יון ניסו את הדבר הרבה וגם אנו והוא אמת. פרחו"ץ [1]. (פענח...