עירובין

הגדרת ההיקף הנצרך לשדה שבתוך העיר: נחזור לענייננו, האם מועיל לדעת הרמב"ם להקיף את השדה שבתוך העיר בצורות הפתח ללא עומד מרובה; מקום הספק כאן הוא כיצד להגדיר את הנושא, שהרי כל מקורות הדין של הקפת מקום בצוה"פ, הם לגבי שיירה שחנתה בבקעה (לפירוש תוס' והרשב"א), ד' קונדסין בבקעה (לא לביאור הר"ח)...

השאלה - בידוד קרפף בצוה"פ א ❋ זרעים ושטח שהוצף אוסרים את הטלטול א ❋ התרת כלאים ושבת בד' קונדסין ב ❋ הקפת שיירא שחנתה בבקעה במחיצות ב ❋ הרמב"ם הצריך תמיד כמה מחיצות ממשיות ג ❋ הרמב"ם וביאור הר"ח לד' קונדסין ד ❋ הגדרת ההיקף הנצרך לשדה שבתוך העיר ד ❋ הבדל במטרת צוה"פ ה ❋ מטרת צוה"פ בהפרדת הכלאים ו...

חלק ה -ו למי מועיל השכירות א] והנה למי מועיל השכירות משר העיר, לגוי וודאי מועיל, וכן למחללי שבת בפרהסיא, אמנם למחללי שבת בצנעא או לתינוקות שנשבו בפשטות אינו מועיל [דאף אם מועיל שכירות בישראל, אבל לא נתחדש בזה קולא לשכור משכירו ולקיטו], אמנם אין בזה חשש כי מעיקרא דדינא מערבין הן על מחלל שבת בצנעא...

א] והנה כלפי הרחובות יותר פשוט לומר שיש לעיריה ולמשטרה זכות ואולי אף בעלות, עד שיכולים להשכיר את הרחובות, [וכדעיל בענף ב], אלא שבספר עירובי חצירות העיר בזה הערה גדולה שאף אם אפשר לשכור את הרחובות, ואף אם אין דעתנו לטלטל בבתים של הגויים והמחללי שבת, עדיין יש בזה איסור אם יש בניינים המשותפים בין...

מרן החזו"א – בחזו"א [סי' פב ס"ק ח] מפורש שנוהגים לשכור משוטר העיר, אלא שיש שטענו שכתב כן רק על חו"ל ולא בהכרח שסובר כן גם על אר"י, אבל אינו דבר ברור, כי לא מצאנו בשום מקום שהעיר בזה גם בסימנים המאוחרים שנכתבו כשכבר היה באר"י, ומסתבר שאם היה דעתו להחמיר בזה היה מזכיר מזה בפרט שסתם בסימנים הקודמים...

א] הנה במשך הדורות המנהג היה לשכור משוטרי העיר, וכך הוא המנהג גם כהיום ששוכרים [גם] מהמשטרה, [ומחמירים לשכור ממפקד המשטרה, אע"פ שמעיקר הדין ייתכן שאפשר לשכור מכל שוטר וכמבואר בדברי הרמ"א ואכמ"ל], אלא שרבו המפקפקים שכהיום אין למשטרה שום זכות ואפשרות על פי חוק להניח דברים בבתים, ועוד שאף אם יש להם...

הנה עניין זה של שכירות משר העיר הוא יסוד השכירות במשך הדורות, ורבו בזה המבוכות והספיקות ובפרט בזמננו, וננסה לברר מעט עניין זה עד כמה שידינו יד כהה מגעת, ובתחילה נברר כמה ספיקות בגוף ההלכה ואח"כ ננסה להתבונן במציאות השכירות בזמננו ופרטיה. חלק א כמה ספיקות ונידונים בגוף ההלכה א] יסוד הדברים בדברי...