עיון התלמוד

לפי רש"י שלא תזדמן לו עבירה בלי דעת ומשמע לאו דווקא בעניני אכילה וכן הרמב"ן בגיטין שחלק על תוס' לגבי אין ה' מביא תקלה לידי צדיקים שכתב שאין טעם וריח להגיד שקאי רק בענין אכילה. וצ"ב מה יענו לכל המקומות שמצינו שטעו ובדעת. אהרון עם חטא העגל. וכעשו שהטעה את יצחק. וירבעם את אחיה השילוני. דוד וציבא...

קראתי פעם באיזו כתבה שרבי אבא ברמן יצא נגד דרך לימודו של הגרי"ז באומרו שאינה ממשיכה בצורה מספקת את דרך אביו הגר"ח. האם ידוע למישהו א. עד כמה זה נכון? ב. במה זה מתבטא? ומה היתה שיטת הלימוד הייחודית (כך לפחות מציגים אותה לפעמים) של ר' אבא? (חושב לקנות את הספר ומעוניין להבין יותר במה מדובר).