אחד יחיד

רבינו זצ"ל היה מספר, ששאל בבחרותו את מרן החזו"א זצ"ל, איך ינהג כשניעור בליל שבועות, האם יאמר סדר 'תיקון ליל שבועות' או ילמד גמרא כמנהג הישיבות, והשיבו מרן החזו"א שיאמר תיקון ליל שבועות, ואמר שלאידך גיסא כשנשאל החזו"א על דבר זה מאחיין אחר [הגאון רבי מאיר גריינמן שליט"א], השיבו שילמד גמרא, וביאר...

שאלה: בנות בפנימיה שאוכלות שם ביום טוב של שבועות ושבת ואינן מבשלות, רק מדליקות נרות שבת ובפשטות צריכות לעשות עירוב תבשילין מספק בלא ברכה, כיון שתלוי בשתי הדעות בשו"ע סי' תקכ"ז סי"ט אם הדלקת הנר מצריכה עירוב תבשילין. שאלו הבנות שהן מכינות סלט ירקות בחתוך דק דק ביום טוב לצורך שבת, וכיון שחיתוך...

נוהגים לאכול מאכלי חלב בשבועות (רמ"א סי' תצ"ד ס"ב). ומנהג אבותינו תורה הוא (מ"א שם סק"ו), ומ"מ אין צריך להרבות בזה, ודי באכילת מאכל חלבי אחד (שו"ת אור לציון פי"ח אות י"א). טעמים רבים נאמרו בזה, ואחד מהם: כי בעת שירדו מן ההר לבתיהם, לא יכולים היו לאכול אלא מאכלי חלב, שהרי נצטוו על השחיטה, וכלי...

נוהגים לשטוח עשבים לכבוד חג השבועות בביהכ"נ ובבתים, זכר למעמד מתן תורה, בו היו עשבים סביב להר סיני (רמ"א סי' תצ"ד ס"ג). וכן נוהגים להעמיד ענפי אילנות בביהכ"נ על עמוד התפילה ומסביב לבימה (מג"א שם סק"ה) והטעם, זכר לזה שבעצרת נידונים על פירות האילן. והגר"א ביטל מנהג זה משום שהוא חוק העמים...

תמה רבי שלמה קלוגר זצ"ל (בהקדמת ספר 'החיים') איך אומרים אנו שעליונים ששו בקבלת התורה? הרי איתא בגמ' (שבת פ"ח:): אמר רבי יהושע בן לוי, בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא, אמרו לפניו: חמדה גנוזה שגנוזה לך 974 דורות קודם שנברא...

אם אדם נושא ונותן ביושר לפי חוקי התורה והוא נזהר מאונאה, ריבית ומאזני שוא - הרי דבר זה כשלעצמו הוא בגדר עבודה גדולה וקדושה. וכך אמר הבעש"ט ז"ל: הלא קל וחומר הוא - מה אדם שלומד במשנה המחליף פרה בחמור, הריהו חשוב מאד בעיני המקום, מכל שכן אדם שהוא מחליף ממש פרה בחמור ונזהר אגב כך בכל דיני התורה...

כתב בספר הילולא רבא דף כב להרב יעקב אנהורי דבישראל מתאבלים בפטירת משה על שלא נכנס לארץ ובל"ג לעומר אנו עושים משתה ושמחה ששמחים שניצוצי נשמת משה שנכנסו ברשב"י שנכנסו לארץ. עכ"ד. (דא רשב"י)

מבואר בשער הכוונות ובפרע"ח שהאר"י ז"ל הלך לשם פ"א ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו וישב שם שלושה ימים ראשונים של השבוע ההוא. הנה בדברי תורה ח"ג סימן מו כתב שלא ידע מקורו אך רמז לדבר מצינו בזוהר פר' בלק דף רה בענין הינוקא וכר כתוב ששמחו שם תלתא יומין. ונראה בס"ד דהיינו כענין ג' ימי הגבלה קודם...

איתא בבית אהרן (לל"ג בעומר בסופו) דכתיב (איוב יט) ומבשרי אחזה אלוק, הנה מבשר"י ר"ת מ'תורת ר'בי ש'מעון ב'ן י'וחאי והיינו דמתורתו אחזה אלוק שהוא המקשר את ישראל תמיד לחי החיים לאביהם שבשמים ע"כ. (דא רשב"י)

הרב שואל ומשיב (מהדורא תליתאה סימן טל ס"ו ד"ה הנה בשו"ע) תמה על מה שעושים שמחה ביום ל"ג בעומר, והרי על מיתת הצדיקים מתענים, ואיך נעשה יום טוב במות רבינו הגדול רשב"י זיע"א, ואם הזוהר קראו הילולא דרשב"י, היינו לו, ששמחה הוא לו שהלך למנוחות, אך אותנו עזב לאנחות. ומה שנוהגים שם לשרוף בגדים, עוברים...

כתב בשפת אמת (פר' אמור שנה תרנ"ב) דמידתו של אהרן הוא שורש הטהרה ועיקרה, לכן עיקר הטהרה היא במידה זו ובל"ג בעומר, ושאר הטהרה נגמרה ממילא, וכל טהרת העומר היא ג"כ ע"י הכהן שהניף העומר, ושמעתי מפי מו''ז ז''ל כי בל"ג בעומר יכולין לזכות ליראת ה' ואפשר שהוא מטעם הנ"ל שאהרן הכהן מסייע במידת יראת ה'...

איתא בזוהר הקדוש על הפסוק (שמות כ"ג י"ז) "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורכך אל פני האדון ה'". וע"ז איתא בזוהר על מה שכתוב אל פני האדון ה' דא רבי שמעון. והוא פלא.

עשרת הדיברות מופיעים באופן הבא: אנוכי ה' א-לוקיך | לא תרצח לא יהיה לך א-לוהים אחרים | לא תנאף לא תישא את שם ה'.. לשווא | לא תגנוב זכור את יום השבת לקדשו | לא תענה כבד את אביך ואת אימך | לא תחמוד וכבר אמרו חז"ל שהן מחולקות לשני צדדים כיוון שהצד הימני הוא עברות שבין אדם למקום. ואילו הצד...

שאל הרה"ק בעל החידושי הרי"ם זי"ע – מפני מה נקרא חג השבועות "זמן מתן תורתנו" ולא "זמן קבלת תורתנו"? אלא הסביר ואמר: מפני ש"זמן מתן תורתנו" היה רק פעם אחת, לפני אלפי שנים , ואילו "זמן קבלת תורתנו" לא פסק מעולם… כי בקבלת התורה חייב יהודי לעסוק מידי יום ביומו… הגה"ק רבי ישראל מסלנט זי"ע אמר יסוד...

בלילה השני של חג הפסח לאחר ספירת העומר, קרא הרה"ק רבי צבי הירש הלוי הורביץ זצ"ל לשני בניו הקטנים, שהתפרסמו לאחר מכן כשני האחים הקדושים הרה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג זיע"א והרה"ק רבי פנחס בעל ההפלאה זיע"א, ושאלם לאמר: איזו מסכת מתכוונים אתם ללמוד? נענה ואמר הגדול שבהם: עלינו להתחיל ללמוד את מסכת...

הפסוק החותם את פרשתנו הוא "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה'" (ויקרא כ"ו ב'). נשאלת השאלה מהו עניינו וחידושו של פסוק זה כאן שכן בפרשת קדושים (פרק י"ט פסוק ל') כבר נזכר פסוק זהה?

והוא אשה בבתוליה יקח (כא, יג) בתורת כהנים (אמור ב, ז) וכן בירושלמי (הוריות פ"ג ה"ב) "הוא ולא המלך ונזיר", הביא ב"פרדס יוסף" בשם "פרפראות לחכמה", לפרש את הפסוק בתהילים (כה, טו): "עיני תמיד אל הוא כי הוא יוציא מרשת רגלי", שהיה תירוץ לדוד על בת שבע, דגט כותב לאשתו, אך עדיין היה עביד איסור אם היה...

מה פירושה של קללה זו? האור החיים מבאר שקרי הוא מלשון מקרה, וכוונת הפסוק היא להסתר פנים: עונשי הקב"ה לא יבואו מידה כנגד מידה, באופן שיהיה ניכר על אלו חטאים הם באים וכך יעוררו את הלב לתשובה והתקרבות, אלא העונשים יהיו בדרך של הסתר פנים ובצורה שאינה מידה כנגד מידה (ע"פ אור החיים).

הבטחה זו, "והתהלכתי בתוככם", נראית כמיותרת, שהרי כבר כתוב לעיל בסמוך, "ונתתי משכני בתוככם", ומה בא הכתוב להוסיף באומרו "והתהלכתי בתוככם"? ובנוסף, יש להבין את פשר שינוי הלשון – מדוע בהבטחה הראשונה נאמר "ונתתי" ("ונתתי משכני בתוככם") ובהבטחה השניה "והתהלכתי" ("והתהלכתי בתוככם")? הנצי"ב, בפירושו...

ונתתי משכני בתוככם, ולא תגעל נפשי אתכם (כו, יא) כחלק מהברכות לעם ישראל בפרשה זו, מבטיח הקב"ה "ולא תגעל נפשי אתכם"; ומבאר רש"י, "ולא תגעל נפשי אתכם- אין רוחי קצה בכם". ולכאורה הדברים תמוהים- איזו מין הבטחה היא זו, שאם ננהג כראוי ונקיים את המצוות כהלכתן, הקב"ה לא יקוץ בנו ולא "תגעל נפשו" אותנו?!