אחד יחיד

"וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי יְיָ", "באותה מיתה ההגונה להם, מידה כנגד מידה; הם חטאו בלשון, ונשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טבורם, לכך נאמר 'בַּמגפה' ולא 'בְּמגפה', וזהו 'לפני ה", באותה הראויה להם על פי מידותיו של הקב"ה, שהוא...

מבואר בגמ' זו שהאמוראים היו יוצאים ממקום ישיבתם למקומות מרוחקים יותר כדי לאכול מפירותיה המשובחים של ארץ ישראל. ובשו"ת "תורה לשמה" (לבעל הבן איש חי – סי' תיח) נשאל מאדם שגר בצפת, האם ראוי לו ללכת למקום קצת מרוחק שיש בו פירות משובחים, ורוצה לשהות שם כמה ימים כדי לאכול מהפירות, האם יש בזה משום...

"וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב" (במדבר י"ג, י"ז) בהקדמת הגר"ח מוואלזין זצ"ל על ספרא דצניעותא עם פירוש רבו הגר"א זצ"ל, מביא דבר נפלא על הגר"א מביא: "והתבונן נפלאות שפעם אחת ביום א' דפסח הוו יתבי גביה רבינו תרי תלמידי מתלמידיו החשובים...

"וַתִּשָֹא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא" (במדבר י"ד, א') בתענית (כט.) אמר רבה אמר רבי יוחנן אותה לילה ליל תשעה באב היה, אמר להם הקדוש ברוך הוא אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות, ועי"ש שמגלגלין חובה ליום חייב, שארעו בו החורבנות. וכידוע גם...

"וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת" (במדבר ט"ו, ל"ח) בבמדבר רבה (פרשה יז אות ה) מובא "עכשיו אין לנו אלא לבן שהתכלת נגנז". והחינוך (מצוה שפו) כתב שזה ימים רבים לישראל לא שמענו מי שזכה לתכלת בטליתו. וברמב"ן (שמות כח,ב) כתב: שהתכלת גם היום לא ירים איש את ידו ללבוש חוץ ממלך גוים. וראה...

וְ"זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ" (במדבר י"ג, כ"ז) במגילה (ו. וברש"י שם ד"ה זבת) מובא שהיו כמה מקומות בארץ ישראל שהיה דבש זב מהפירות הגדלים שם, וכן היה החלב נוטף מן העזים, ומתערב הדבש שזב מהפירות עם חלב מהעזים ונעשה כמין נחל, וזה הנקרא "זבת חלב ודבש", והשטח של המקומות האלו בכל א"י הצטרף יחד לכ"ב...

"וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן" (במדבר י"ג, כ"ב) רש"י עומד על הלשון "ויבוא" שזה לשון יחיד, ופירש שכלב לבדו הלך לחברון ונשתטח על קברי אבות שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם. בילקוט שמעוני דברים (פרק לג רמז תתקנד) על הפסוק "ואל עמו תביאנו" כתב: שיהודה נקבר עם האבות במערת המכפלה, ומקורו מספרי וזאת הברכה...

"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת" (ט"ו ל"ח) נוי מצוה בציצית ובטלית – איתא בגמ' (שבת קל"ג:) עה"פ "זה א־לי ואנוהו" (שמות ט"ו ב) התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ס"ת נאה. טלית נקיה – כיון שיש עניין להדר בטלית נאה יש להדר במצווה אשר נראית חזותה לרבים שתהיה נאה ומכובדת...

"וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה" (ט"ו כ"ו) בהספד שנשא רבי מאיר שפירא זצ"ל על החפץ חיים זצ"ל אמר: זכיתי לשמוע מה'חפץ חיים' עניינים רבים, אולם הרושם החזק ביותר עשו עלי הדברים ששמעתי מפיו בהיותי אצלו בשבת פר' שלח. החפץ חיים פירש...

"בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ" (י"ג כ"ז) גודלם של פירות ארץ ישראל – חיטה: סאה של חיטים ביהודה הייתה עושה 5 סאין מ-5 סוגים – סאה קמח, סאה סולת, סאה סובין, סאה מורסן וסאה קמח שעושין ממנו פת קיבר (כתובות קי"ב.). גפן: 'אשכול הכופר בכרמי...

וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח (במדבר ט,יג) בשו"ת התעוררות תשובה (להג"ר שמעון סופר זצ"ל נכדו של החת"ס זצ"ל, ח"ב סי' פ"ט), הקשה איך היו רבנים גאונים וקדושים שדרו בצפת ולא עלו לירושלים מתחילת ביאתם שמה, והרי אמרי' (כתובות קי:) הכל מעלין לירושלים...

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק (במדבר יב,יד) פירש רש"י, "אביה ירק ירק" – הראה לה פנים זועפות, וכן הוא בתרגום אונקלוס "מנזף". וב"גור אריה" מבאר דברי רש"י, שוודאי שאין לירוק אפילו לפני בנו ובתו, אלא הראה לה פנים זועפות, ונקרא זה "ירק", מפני שהוא גם כן ביוש. וכ"כ בספר חסידים (אות...

"וָאֶקַּח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְֹרָאֵל" (במדבר ח', י"ח) כתב החזקוני, שהטעם מדוע לקח הקב"ה את הלויים במקום הבכורים. הוא משום שאם היו כל הבכורים עובדים יהיה בהם נגף, שהרי אביו של זה הבכור שמא לא היה בכור ולא אבי אביו, ולא הורגלו בעבודה, ולכשיבא לעבוד לא יהא בקי ונזהר...

"וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד" (במדבר ח', כ"ה) בשו"ת האלף לך שלמה (לרבי שלמה קלוגר זצ"ל יו"ד סי' רנד) כתב: בנדון המחלוקת שבין הרבנים ידי אל תהי בו ולא אתערב בזה, כי הנה הן אמת שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי בילדותי או בשנים האמצעים הייתי אוהב...

"עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ" (במדבר ט', י"ח) והנה להלן (פסוק כ') כ' הפוך "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו" והשל"ה הק' (ספר במדבר דרך חיים תוכחות מוסר פרשת בהעלותך) כ' שיש רמז מוסר בכאן על כל פעולה או תנועה שהאדם עושה שיאמר "אם ירצה השם" או "בעזרת השם". למשל...

"בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (במדבר ט', י"א) בנספח לספר כפתור ופרח (הוצ' ביהמ"ד להלהכה בהתיישבות ח"ב עמ' ת"נ) מובא קונטרס מאחד מתלמידי הרמב"ן על עניני ארץ ישראל, ושם מובא כך: במירון שם מערה לשמאי והלל...

"לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא: פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה" (במדבר י"ב, ז'-ח') בביאורי אגדות לרבי אלחנן וסרמן זצ"ל (סוף קובץ הערות סי' י"ב אות ז) מביא את לשון הרמב"ם (פט"ז...

"עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית" (במדבר י"ב, א') בתרגום יונתן מובא שהאשה הכושית היא מלכת כוש שנתנוה אנשי כוש למשה כשמלך עליהם מ' שנה. וכן כתב הרשב"ם שע"פ הפשט הביאור במה שאמרו שלקח אשה כושית, הוא ע"פ מה שכ' בדברי הימים למשה רבינו [בית המדרש ח"ב עמ' 714], דמשה רבינו מלך היה בארץ כוש ארבעים...

הנה משה רבינו אמר ליתרו "נוסעים אנחנו" משמע שגם הוא נוסע יחד עם בני ישראל ליכנס לארץ ישראל, וקשה שהרי משה לא נכנס לארץ. וכ' רש"י מפני מה שתף משה עצמו עמהם, שעדיין לא נגזרה גזרה עליו וכסבור שהוא נכנס. וקשה ממה דכתיב בפר' שמות (ד,יג) שרואים שמשה כבר ידע שלא יכנס, שמשה אמר לקב"ה כשרצה לשלחו...

בקובץ המעיין (תמוז תש"ל עמ' 7) מובא מאמר ארוך של הרב חיים שרגא פייבל פרנק זצ"ל (אחיינו של רבי צבי פסח פרנק זצ"ל), על ענין תקיעה בחצוצרות בזמן הזה, בעת צרה. ויצא לו שם הלכה למעשה, שלרגל המצב החמור ששרר בארץ, יש לערוך עצרת תפילה ברחבת הכותל המערבי בתענית שני בתרא, יום שני י"ב אייר תש"ל. וכתב שם...