אחד יחיד

כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו, ובא גואלו הקרוב אליו, וגאל את ממכר אחיו (כה, כה) האור החיים מפרש פסוק זה, וכן את הפסוקים הבאים, על דרך הדרש, כפסוקים המתארים את הליך הגלות והגאולה (והוא מקדים לפירוש זה, "פרשה זו תרמוז עניין גדול, והערה ליושבי תבל"). ונביא כאן בקצרה כיצד נדרשים ומתפרשים הפסוקים לפי...

בספר החינוך, מצווה פד, מובאים שלושה טעמים למצוות שמיטת קרקעות: טעם ראשון– השמיטה היא כעין השבת: כשם שנצטווינו לשבות את היום השביעי בכל שבוע כדי לזכור שהקב"ה ברא את העולם (ולכן שובתים יום אחד כנגד כך שהקב"ה ברא עולם בששה ימים ופסק בשביעי), כך גם בכל מחזור של שבע שנים שובתים ממלאכה כל שנה שביעית...

מצוה אחת יש בין תרי"ג המצוות שלא קיבלנו אלא משום שדרשנו אותה (אף שהדברים נשגבים, נדרוש את פשוטו של מקרא). רק כשבאו בני ישראל שהיו טמאים לנפש אדם נושאי ארונו של יוסף וזעקו "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה'" אמר להם משה "עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם", רק אז צוה הקב"ה "בחדש השני בארבעה עשר יום בין...

בשורש מצות פסח שני כתב ספר החינוך (מצוה ש"פ). "משרשי המצוה לפי שמצות הפסח הוא אות חזק וברור לכל רואי השמש בחידוש העולם כי אז בעת ההיא עשה עמנו האל ברוך הוא נסים ונפלאות גדולות ושינה טבע העולם לעיני עמים רבים, וראו כל עמי הארץ ויכלתו בתחתונים ואז בעת ההיא האמינו הכל ויאמינו כל הבאים אחריהם לעולם...

והנה כל מוני המצוות מנו פסח שני כמצוה בפני עצמה ולא כחלק ממצות קרבן פסח הכללית, אלא שנחלקו אם נמנה כמצוה אחת או כשתי מצוות. הרמב"ם בסהמ"צ מצ"ע נ"ו – נ"ז מנה פסח שני כשתי מצוות, הקרבת הקרבן לחוד ואכילת בשרו לחוד, כדרך שמנה שתי מצוות אלה בפסח ראשון, וכך גם בספר החינוך שהלך בעקבותיו כדרכו בקודש...

"בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אותו על מצות ומררים יאכלהו" (ט' י"א). הנה שנינו (פסחים צ"ג ע"א) "ת"ר חייב כרת על הראשון וחייב כרת על השני דברי רבי רבי נתן אומר חייב כרת על הראשון ופטור על השני ר"ח בן עקביא אומר אף על הראשון אינו חייב כרת אא"כ לא עשה את השני, ואזדו לטעמייהו דתניא גר...

ש. בתשובות 'רבבות אפרים' מובא ממרן זצוק"ל שאי"צ לאכול מצה בפסח שני משום שהוא מנהג חסידים, והרי ב'אורחות רבנו' מובא שהקהילות יעקב אכל מצה בפסח שני? ת. נהג כמנהג אבותינו שהיו חסידים. ש. מובא מהחזו"א דלא ניחא ליה מאכילת מצה בפסח שני דחשש ל'בל תוסיף', וצ"ע, הא שלא בזמנו בעי כוונה? ת. מחזי כ'בל...

מנהג חסידים ואנשי מעשה לאכול מצה בפסח שני, בי"ד אייר ביום בין הערביים, לזכר הקרבת קרבן פסח ביום זה. אבל יש שקראו תגר על כך, שכן את הפסח והמצה והמרור עמו אכלו רק בלילה, אור לט"ו, ולא עוד אלא שאלו שהקריבו פסח שני הרי נאסרו באכילת מצה כל יום י"ד, כשם שאנו אסורים לאכול בי"ד ניסן. ולכן יש שנהגו...

מנהג אנשי מעשה לאכול מהמצות של פסח בכל סעודה שאוכלים בין פסח לעצרת, בין בחול ובין בשבת, משום חביבות המצווה. בספר 'גדולת מרדכי' כתב הטעם, שהוא כמו בחולה שבעת עסקו ברפואות אסור לו לאכול מאכלים גסים, ואחר שהלך החולי, אף שמותר לו כבר לאכול מאכלים גסים, מ"מ צריך עוד ליקח כמה ימים מהרפואות כדי שלא...

מעשה ביהודי יקר, לצורך העניין קוראים לו ר' משה. הוא בעל משפחה מורחבת ב"ה, בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות. בין הבנים ישנם גם בנות שנישאו לחתנים מובחרים. כמנהג גוברין יהודאין דפה הוצרך ר' משה לשלם על חתונות בניו ובעיקר בנותיו סכומי כסף נכבדים. אלו הצטברו למסכת של חובות שהשתרגו על צווארו...

בפרשת השבוע, כשהתורה מפרטת מי הם האסורים באכילת תרומה, נאמר (ויקרא כב, י) תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ. בדומה לכך יש פסוק אחר בפרשת בא, כשהתורה מפרטת את האסורים באכילת קרבן פסח (שמות יב, מה-מו) תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ. אולם קיים הבדל בפירוש הפסוקים, שכן בפרשת בא לגבי...

יש לדייק בלשון הכתוב, שפתח ואמר בלשון רבים 'ובקצרכם את קציר ארצכם', וסיים בלשון יחיד 'לא תכלה פאת שדך בקצרך'. ביאור נפלא מביא רבינו החיד"א זי"ע בשם הגאון רבי משה בירדוגו זי"ע בספרו 'ראש משביר', כי הנה שנינו במשנה במסכת פאה (ב, ח) שבעל הבית שקצר חצי שדהו, ואחר כך מכר את חציו השני, אזי חובת השארת...

על דרך הפשט כותב הגה"ק רבי יצחק קארו זי"ע, בספרו 'תולדות יצחק', טעם למצות ספירת העומר, מפני שבימים אלו כל איש ישראל עסוק בקציר שלו, שהרי חצי ניסן ואייר וחצי סיון היא תקופת הקציר (רש"י בראשית ח, כב), וכולם מפוזרים בשדותיהם וטרודים בעבודתם, ושמא מרוב הטרדה ישכחו לעלות לרגל בחג השבועות, לכן אמרה...

הסתפקתי אם מישהו פיתח אפליקציה או בנה אתר, האם צריך להשביתה בשבת מדין שביתת בהמתו, או שמא זה כמו כסף שמונח בשוק ההון שאפילו שזה עובד בשבת מותר. @קבוצה שבת

כבר שש שנים ברציפות שההילולא של רבי שמעון במירון מוטלת בספק, נתקלת בקשיים, או לא מתקיימת בכלל. וזה אומר משהו. מה זה אומר? יהיו שיאמרו, שזה רמז מובהק משמיים שלא רוצים את זה. זה גורם לביטול תורה המוני, וזה לא רצוי. מאידך יהיו שיאמרו להיפך, שמשמיים רוצים מסירות נפש. מי צודק? אני לא יודע...

הערה מעניינת שראיתי בעניין לג בעומר: הנה, כאשר מדברים על יום זה, כולם משתמשים בלשון "לג בעומר", ואף אחד אינו מכנה יום זה בשם "לג לעומר", ונשאלת השאלה, מדוע זה כך, הרי כשאנו סופרים ספירת העומר, לפי דעות רבות צריך לומר "לעומר" ולא "בעומר" (וכך כותב המשנה ברורה בסימן תפט ס"ק ח, ש"וברוב הפוסקים...

בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה, חג הסוכות שבעת ימים לה’ (כג, לד) “החודש השביעי” הנזכר כאן בפסוק הוא חודש תשרי, ומצווה התורה לעשות סוכות בחמישה עשר בתשרי. והנה, כאן בפסוק, הלשון היא “לחודש השביעי הזה“. וכן לגבי יום כיפור, לעיל פסוק כז, ג”כ נאמר “אך בעשור לחודש השביעי הזה“; ואילו בהמשך לגבי...

ובקצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך בקצרך, ולקט קצירך לא תלקט, לעני ולגר תעזוב אותם (כג, כב) מה קשור עניין זה של מתנות עניים, באמצע כל עניין הרגלים, המועדים והקרבנות המובאים בהם? מסביר רש"י – "אמר רבי אבדימס ברבי יוסף, מה ראה הכתוב ליתנה באמצע הרגלים, פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויום הכיפורים...

וספרתם לכם ממחרת השבת (כג, טו) ידועה השאלה, מאחר שהטעם של ספירת העומר הוא לספור את הימים עד למתן תורה, ובכך להביע ציפייה למתן תורה, אם כן מדוע סופרים את הימים שחלפו ולא את הימים שנותרו? הרי אדם שחפץ מאוד ביעד מסוים המצפה לו, סופר כמה ימים נותרו לו עד ההגעה ליעד, ולא כמה ימים חלפו? [וכבר הקשה כך...

והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן (כג, י) כידוע, מנחת העומר ומנחת סוטה הן המנחות היחידות שבאות משעורים ולא מחיטים. והנה לגבי מנחת סוטה, הטעם לכך מבואר בחז"ל (סוטה יד, א, ומובא ברש"י במדבר ה, טו), "היא עשתה מעשה בהמה לפיכך מאכלה מאכל בהמה", אך לגבי מנחת העומר לא בואר הטעם בחז"ל, מדוע באה...