אכילה

ענין האכילה יצדק בכל דבר שהוא מתקיים על ידו, האש תאכל את העצים, שע"י אכילת העצים תתקיים האש, לחם הנפש ומאכלה הוא כל מוצא פי ה', כמו לכו לחמו בלחמי, והקרבנות נקראו לחם ה' שע"י נתקיים השראת השכינה למטה, והמן הרוחני נקרא לחם שמה"ש אוכלים אותו, והמלאכים האלה באו אל אברהם בזכות מצות גמ"ח שאחז בה כל...

סוכה ו'. "אכילת פרס חטין" - המצוות התלויות בשיעור הזמן - נמסרו לפי משך הזמן שאורך לאכול פת העשויה מקמח חיטה מלאה באכילה נוחה [המרוחה בממרח בעודו מיסב בצורה נוחה]. כאשר אמרו ש"אכילה" נחשבת באכילת "כזית בכדי אכילת פרס" כגון לצאת ידי חובת מצות אכילת מצה ומרור, לגבי אכילה המחייבת בברכה אחרונה-...

בס"ד מועד שמח בשע"ת סי' תרלט ד"ה גשמים וז"ל ועל הכת שרוצים לאכל בסכה אף שורדים טפים הרבה בודאי לא שפיר עבדי כדאיתא בירושלמי בהדיא כל הפטור וכו' נקרא הדיוט כו' ועוד כיון דבגמרא מדמה זו לעבד שמוזג כוס ושופכו על פניו אם יחזר למזג בעל כרחו יכעס עליו יותר כיון שמסרב ועושה נגד רצונו בודאי נקרא חסיד...

כתב הריטב"א סוכה מה: כתב וז"ל: ויש מרבותינו חכמי צרפת ז"ל שכתבו דכיון דאיכא בסוכה חיוב ענינים משונים אכילה ושינה ושינון וכיוצא בהן שכל עת שקובע עצמו לעשות בה אחד מדברים אלו הוי כהנחה דתפלין וחייב לברך אף על פי שלא יצא משם וכל שכן לרבנן דבי רב אשי דמברכין על התפילין כל היכי דמשמשי בהו, ויש...

שמעתי בשם הגרד"ל שליט"א שנוהג להחמיר שלא לבלוע מחוץ לסוכה מה שנשאר בפיו מהסעודה [ואיני יודע אם זה מעיקר הדין או חומרא]. והנה אם נאמר שמותר, כמו שאולי אפשר לדייק מזה שלא הזהירו על זה בספרים - לכאורה הטעם כי חובת "תשבו כעין תדורו" היא לעשות בסוכה את מה שרגיל לעשות בבית, כמבואר בכמה מקומות. והנה...

בארבעת המינים ישנם שני סוגי איסורים: א. איסור אכילה. ב. איסור שצריכים לשרפו. ודיניהם חלוקים כדלהלן, אתרוג שאסור באכילה אינו כשר למצוה ביום הראשון של החג, שנאמר בפסוק ולקחתם 'לכם' ודרשו חז"ל הראוי לכם בכל דרכי הנאתו (כולל אכילה), אבל בשאר ימי החג שמצוות הנטילה רק מדרבנן כן יוצאים בהם ידי חובת...

יל"ע מה הדין אדם שאכל פת גזול בסוכה האם מקיים בכך מצווה וכן האם מברך לישב בסוכה. ושורש הספק די"ל אע"ג דקי"ל דאין מברך על דבר גזול משום בוצע נאץ ברך ה', אמנם באכילה בסוכה שהאכילה היא רק הית"י לקיים מצוותו - לעשות ישיבה ע"י אכילה, ממילא עצם קיום מצוות הישיבה בסוכה אינה עניין לפת הגזול שאינו אלא...

האם יש בזה במקורות?

יש לדון באדם שמשמש דופן לסוכה, (כפי שנפסק בשו"ע תר"ל סי"ב) האם נחשב בכך שנמצא בסוכה ויכול לאכול ממקום עומדו. או דסו"ס כיון שלא נמצא בחלל הסוכה לא נחשב שיושב בתוך הסוכה. ומצאתי שנחלקו בזה אחרוני זמנינו ויש שכתבו* לחלק אם פניו פונים לתוך הסוכה או כלפי חוץ. ולפי זה יצא שאדם שמשמש דופן לסוכה, די...

הנה ידועה החקירה האם איסור אכילה ביו"כ גדרו ביטול עינוי או שגדרו איסור אכילה, רק שהשיעור הוא כותבת. עי' מה שצויין בזה בס' המפתח (הל' שביתת עשור פ"א ה"ד). [ויתכן שהדברים דלהלן מצויינים במפתח, אך רציתי לדון על נקודות אלו]. הנה הריטב"א (יבמות מ, א ד"ה והא אמר) כתב שגדר האיסור הוא אכילה, ובבהגר"א...

משנה פסחים עו חמשה דברים באין בטומאה ואין נאכלין בטומאה וכו' וחקרו האחרונים אם מה שאין נאכל בטומאה הוא משום שנטמא הקרבן, או משום משום שקרבן הבא בטומאה אע"פ שהותר בציבור אינו מספיק להתיר את הבשר. ומרן הגרי"ז (מנחות טו) תלה ד"ז במח' הרש"י והתוס' כנגד הרמב"ם והשיטמ"ק, ולבסוף מציע שאין כלל מח'...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדיו כצבי וכאיל (טו כב) ביבמות עג: ילפינן מהאי קרא, דאפילו טמא וטהור אוכלין על שולחן אחד בקערה אחת ואינן חוששין, שאין איסור לאכול בכור בעל מום בטומאה. והקשו במושב זקנים מבעלי התוס' הרי איכא איסור לאכול גם חולין טמאים, כדאמרינן "והתקדשתם והייתם...

כולם מכירים את הגמ' פסחים סח,ב דהכול מודים דבעצרת בעינן נמי לכם, וברש"י שם "שישמח בו במאכל ומשתה, להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שניתנה תורה בו" והתעוררתי לחשוב אנו רואים ביהדות שני דברים שסותרים אחד את חבירו, מצד אחד אזהרות והשקפות רבות בכל מה שקשור לגשמיות ולחומר, לפרוש כמה שיותר וכו', ואילו...

יל"ד במי שאכל בטעות בתענית דקיי"ל דאסור לאכול יותר דמי שאכל שום יחזור ויאכל שום וא"צ להשלים את התענית (עכ"פ בתענ"צ) כמבואר בשו"ע סי' תקסח' האם מקרי שעדיין הוא צם? ונפ"מ לענין לקרותו לתורה וכן יל"ד לברכת כהנים (ולכאו' לא תלוי בנידון הקודם) אמנם לענין עננו במ"ב תקסח' פסק שאומר מפני שתקנו חז"ל...

וַיְצַו ה' אלקים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל וכו' בפשטות הציווי קאי על המשך דבריו וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ. ובדרך רמז מרמז למה שכתבו האחרונים (או"ח סי' רכה סעי' ז) בשם הירושלמי (קידושין פ"ד הי"ב) שמצוה לאכול מעט מכל מין חדש בשנה כדי להראות שחביב...

היכ"ת אוכל אכילה אחת ועובר בה ה' פעמים על אותו לאו?

הנהוג כאן בארץ הקודש לאכול את הארוחה המרכזית [בשרית] בצהרים, אולם בערב אוכלים ארוחה קלה יותר. מאידך חלק נכבד מבני חו"ל מורגלים לאכול את עיקר ארוחתם בלילה. [העובדות הללו לא נבדקו לעומק, אך כך נדמה לי]. אמנם מענין לציין שיש סעד גדול ל"מנהגם" של בני חו"ל והיא גמרא ערוכה ביומא [ע"ה ע"ב] ויאמר משה...