מדוע העמיד התנא במקרה שאמרו לו כבר עשה מעשה, ולא במקרה שיצא ברשות ועשה?
והרשב"א בעבודת הקודש (שער ה אות עה) כתב "מי שיצא ברשות ב"ד חוץ לתחומו כחכמה הבאה ליילד ומי שיוצא להציל וכיוצא בזה, יש לו אלפיים אמה לכל רוח מאותו מקום שהולך שם כאילו קנה שם שביתה. ואפילו אמרו לו בדרך כבר נעשה מעשה, יש לו...