אמא

חמישי, אחרי מנחה בהיכל הישיבה. אחד וחצי בצהריים ואין צהריים: שמיים נמוכים ואפורים, והגשם יורד כבר שעתיים, לא חזק ולא חלש, מהסוג שחודר. דוד עומד בצד הכביש, מתחת לשלט כחול שהמים מטפטפים ממנו. שמעון ואורי לידו. מעיל רכוס עד הסנטר, כיפה רטובה שנדבקה לראש. מטרייה לא עלתה על הדעת. התוכנית פשוטה...