אמונת חכמים

אחד היסודות של עמ"י הוא אמונת חכמים שאף מופיעה בין המ"ח קנייני התורה. וצ"ע מהו הגדר בזה? להאמין בכל דברי החכמים שבכל דור ודור בכל הנושאים ההלכתיים וההשקפתיים? בדברי חז"ל מוסרי תורה שבעל פה? (כך מפרשים חלק מהפרשנים במ"ח קניינים באבות) מי כלול במושג חכם שיש להאמין בו? האם צריך להאמין בצדיקותו...

נושא האמונה בגדולי ישראל גם במצבים שיש סברות ורעיונות שלא נראה לנו, כגון הגיוס ועוד איך היחס צריך להיות?

בפסוק כתוב וַיֹּאמֶר יְ-הוָה אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן למה בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְעי"ז גַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם. מסביר רש"י וְגַם בְּךָ – גַּם בַּנְּבִיאִים הַבָּאִים אַחֲרֶיךָ. אילו היה כתוב וגם יאמינו בך לעולם, היה פירושו שיש לרבש"ע...