היכן מצינו בתלמוד אמורא שהיו לו ב' שמות ?
ששתי השמות הם שמותיו [כמפורש ברבותינו],
שזה לא שמות כינוי לשבח וכדו',
עם ראיה מפורשת מהראשונים שב' השמות הם שמו ?
בברכות דף ב. לקראת סוף העמוד כתוב אמר מר משעה שהכהנים וכו'
לפי מה שידוע לי עד היום אמר מר זה חוזר על אמורא שהובא לעיל וכאן זה חוזר על המשנה
האם זה מקרא יוצא דופן או שהכלל שאמר מר זה על אמורא לא נכון?