אנשי ירושלים

בגמ' קדושין מט ב מובאת מימרא ידועה "עשרה קבים חכמה ירדו לעולם תשעה נטלה ארץ ישראל ואחד כל העולם כולו עשרה קבים יופי ירדו לעולם תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו עשרה קבים עשירות ירדו לעולם תשעה נטלו רומיים קדמונים ואחד כל העולם כולו י' קבים עניות ירדו לעולם תשעה נטלה בבל ואחד כל העולם כולו...

אנשי ירושלים היו נוטלים את לולביהם כל היום, וצ"ב מתי הוי, הא קודם החורבן נהגו ליטול לולב רק במקדש כל ז', ולשי' רש"י במקדש ולא בירושלים, וא"כ כיצד איתא שהיו הולכים כל היום בלולביהם, ואחר החורבן צ"ב כמה אנשים היו בירושלים שהמשנה קוראת להם אנשי ירושלים, ויל"ע בזה.

איזה משפט בחז"ל נרמז בתמונות.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף (יב ז) כתב באבן עזרא שטעם נתינת הדם על המשקוף ועל המזוזות, יש אומרים שהוא כדי שישחטו תועבת מצרים בפרהסיא, ויש אומרים שהוא סימן למלאך המשחית, כדרך "והתוית תו על מצחות האנשים", שכתב המלאך אות על מצחם לסימן שלא יבוא אליהם המשחית. ובחזקוני הוסיף...