אפוכי מטרתא

מבואר בכמה מקומות, שאם פלוני חייב מנה לאלמוני, ואותו אלמוני חייב לו ג"כ, הדין הוא שזה מתקזז וכלשון הגמ' "אפוכי מטרתא למה לי" ולכאו' צ"ע איך זה מתקזז, הן אומנם שאם אני חייב לו והוא חייב לי אין עניין שיהיה חוב, אך קשה מאן מפקע שיעבודיה. אשמח אם גאוני הפורום שליט"א יעזרו לי בהבנת הדברים.