מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ (כא כג)
בסנהדרין מו: איתא לגבי חייבי תליה, "משהין אותו עד סמוך לשקיעת החמה וגומרין את דינו וממיתין אותו ואחר כך תולין אותו", ופירש רש"י שם שממיתים ותולים אותו סמוך לשקיעה, כיון שאם יתלו אותו שחרית שמא יתרשלו בקבורתו ויבואו...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ (כא כג)
בחידושים המיוחסים לבעל שאגת אריה עה"ת (נדפסו בקובץ "ארזים" שנת תשע"ט) נסתפק, איך הדין במי שנתחייב ב' מיתות בי"ד, גם בסקילה וגם בשריפה, אליבא דר"ש דס"ל דשריפה חמורה, ועבדינן ביה את השריפה [שהרי מי שנתחייב ב' מיתות...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בעיקר הדין האמור בכמה מקומות בש"ס, שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו אתה רשאי להמיתו בכל מיתה, הסתפק הג"ר צבי אליהו שטיינברג שליט"א בעל צבא הלוי, האם דוקא כשאי אפשר להמיתו באותה המיתה אז חל עליו הדין שתמיתנו בכל מיתה, או שגם כשיכולים להמיתו באותה מיתה, מכל מקום עיקר...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם (לא ח)
בסנהדרין קו: אמר רב, שקיימו בבלעם ארבע מיתות, סקילה ושריפה הרג וחנק. ופירש רש"י, שתלאוהו והציתו אש תחת הצליבה, וחתכו ראשו ונפל לתוך האש. תלייה היינו חנק, חתיכת הראש הרג, כשנפל לארץ סקילה, כשנפל לאור היינו שריפה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה (כא יג)
בגמ' מכות י: "במה הכתוב מדבר, בשני בני אדם שהרגו את הנפש, אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד, לזה אין עדים ולזה אין עדים, הקב״ה מזמינן לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונפל עליו...