ארמית

בבית המדרש בו התפללתי בשבת במהלך הדרשה פרץ ויכוח סוער בין המתפללים ,מה הדין בועל ארמית שהותר רק לקנאים להורגו האם מי שאינו קנאי מותר לחלל שבת כדי להצילו או שאסור כיון דהוא בר מוות

עונשו של הבועל ארמית קנאין פוגעין בו. ונתקשיתי למה נשתנה עונשו משאר עוברי עבירה שמיתתן בידי בית דין? (ובכלל זה גם הגונב את הקסוה והמקלל בקוסם כמבואר בסנהדרין).

בדין קנאים פוגעים בו יש לדון בבועל ספק ארמית אם שייך דין קנאים פוגעים בו או לאו. לענ"ד י"ל דבכה"ג אין קנאים פוגעים בו, דאף דספק דאו' לחומרא, מ"מ זה רק הנהגה כלפי האדם שפוגע באיסור אבל לאדם מהצד שבא לחרוץ דינו אין הספק מוכרע מצד חומרתו. וראיתי בס' משאת המלך כתב בכה"ג אין קנאים פוגעים בו וטעמו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושם איש ישראל אשר הוכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני (כה יד) בספר אמרי שפר מהגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל, ביאר על פי שיטת הראב"ד בהלכות איסורי ביאה פי"ב ה"ד שהריגה מטעם "קנאים פוגעין בו" צריכה התראה, ואם כן קשה איך הרג פינחס את זמרי, אלא דאיכא למאן דאמר שחבר...

וְאֶ֙שֶׁד֙ הַנְּחָלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָטָ֖ה לְשֶׁ֣בֶת עָ֑ר וברש"י "ואשד הנחלים - תרגום של שפך אשד" ואני תמה, מה המילה ומהי תרגומה? אשד בלשון הקודש ושפך בארמית, או שמא ההיפך? ולדוג' שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ - דְּיֵישׁוּד דְּמָא דֶּאֱינָשָׁא בְּסַהֲדִין מִמֵימַר...

מה מקור המילה?

הָא לַחְמָא עַנְיָא וכו'. בספר ברית הלוי להרב המקובל ר"ש הלוי אלקבץ זי"ע מקשה בבבא זו חמשה קושיות, א] למה התחיל דוקא בענין הלחם, ולמה אומרים הָא ולא כהא. ב] למה בבא זו נאמרת בלשון ארמית. ג] מה ענין להכריז כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל לאחר שכבר כלתה רגל מן השוק. ד] כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי...