אשכנז

במח' המחבר והרמ"א לגבי מהדרין, דהשו"ע פוסק כהתוס' והרמ"א כהרמב"ם, כתב הט"ז "ובכאן יש חידוש המנהג שבני ספרד נוהגים כהתוס' ובני אשכנז כרמב"ם וזה לא מצינו בשאר מקומות עיי"ש. וצ"ב מה החידוש, הרי הרמב"ם בעצמו כותב "מנהג פשוט בכל עירנו בספרד שיהיו כל בני הבית מדליקין נר אחד בלילה הראשון ומוסיפין...

עברתי על הערך במכלול ולא קבלתי תשובות ברורות על ראשיתן של הקהילות היהודיות באירופה. https://www.hamichlol.org.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96 מי שמתמצא בנושא ויכול להפנות אותי לספרים ומחקרים על אבותינו הראשונים שנדדו ליבשת אירופה.

מעשה מעין המבואר במגילה ט. עם תלמי המלך, שא' השינויים שעשו החכמים היה: במקום 'בראשית ברא אלוקים' - 'אלוקים ברא בראשית', היה גם עם מרנא החת"ס זיע"א

נהגו לאמרו בימים הנוראים. וכשר הדבר גם בלשון אשכנז? מי כתב כן.

הרוצה להתקדם משהו באלול, יטול את הנוסח המתאים לו מתוך המצורף, וישב עם אשתו, או עם חבר, לאט לאט, בכל יום כמה פסקאות, וידונו במה יש להם להשתפר בכל הסעיפים הללו, פסקי פסקי וירשום בקובץ 'ההתקדמות' את הנושאים שדרושים שיפור, ובמשך השנה יקפיד לחזור על הנושאים שהחליט להחדיר למודעות. אפשר להפיץ ולהוסיף.

כמו לדוגמא בנוסח התפילה של חלק מיהודי ספרד ובני עדות המזרח בתשעה באב נהוג לציין בסיום תפילת ערבית, לאחר אמירת הקינות, את מניין השנים לחורבן בית שני בנוסחה זו: שמעו נא אחינו בית ישראל. כי בעונותינו ועונות אבותינו אנחנו מונים לחרבן בית מקדשנו ולשרפת היכלינו ולגלות שכינת עזנו ולנפילת עטרת ראשנו...

מצורפת ערכה למניין "מאה ברכות" בכל יום. הערכה כוללת: 1. טבלת מנין ברכות קבועות - חול / שבת - איש / אשה. (אשכנז / עדות המזרח) 2. הצעה להשלמה שכיחה למניין הברכות היומיות החסרות. 3. טבלת רישום מסודר למעקב אחר ההשלמה היומית לשלושה מבני הבית בכל גיליון. 4. הדרכות הלכתיות בסיסיות. 5. רשימת כל הברכות...