מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָ"ה בָהּ (ה, כו).
שמעתי מהרב הקדוש רבינו מנחם מענדיל מרימינוב זצוק"ל שהמנהג היה מקדם, כשסיים הקורא לקרות פרשת ויקרא שמסיימת לאשמ"ה ב"ה, היו הקהל עונין אחריו 'לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי' שהוא ראשי תיבות לאשמ"ה ב"ה וזה צריך למודעי, מה ענין רמז זה לסיום פרשת...
כי הגיד להם אשר 'המן' הוא היהודי
וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהֹוּדִי (אסתר ג, ד). כתב החיד"א בספר "כסא דוד" (דרוש י' לשבת זכור): שמעתי מחד מרבנן שפירש דרך צחות, דכיון שהמן היה עבד למרדכי (עי' מגילה טו, א), אם היינו בארץ ישראל –...
"ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה"
וצ"ב מאי שנא רישא "מלאכתו" אשר עשה,
ומ"ש סיפא וישבות ביום השביעי מ"כל" מלאכתו? או שיהיה כתוב כל ברישא, או רק מלאכתו גם בסיפא?
עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה וכו’ ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם (ל"א ל"ב)
בביאור הפס’ הנ"ל נחלקו המפרשים. ברש"י משמע שזה היה קללה שקילל יעקב. בספורנו כתב דיעקב חשב דאחד מן העבדים לקחם כדי לעבוד אותם ולחזור לסורו וממילא חייב מיתה כדין עובד ע"ז. אמנם האוה"ח כתב "לא יחיה" כדין בן נח, והיינו דבן נח...
בביאור הפס’ הנ"ל נחלקו המפרשים. ברש"י משמע שזה היה קללה שקילל יעקב. בספורנו כתב דיעקב חשב דאחד מן העבדים לקחם כדי לעבוד אותם ולחזור לסורו וממילא חייב מיתה כדין עובד ע"ז. אמנם האוה"ח כתב "לא יחיה" כדין בן נח, והיינו דבן נח שעבר על אחת משש מצוות בני נח חייב מיתה והכא הרי גזל.
וילה"ק לדברי האוה"ח...
כי בסוכות הושבתי את בני ישראל לדעת ר"ע סוכות ממש עשו להם, וצ"ב למה לעשות זכר לסוכות אלו
ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת ע"כ קרא המקום סכות, והוא מקושי ההבנה הרי אם רגיל היה לעשות סוכות למקנהו בכל מקום אשר הלך, למה רק פה מספרת הכתוב את זה, ולמה רק פה עשה זכר לזה וקרא שם המקום על שם...
"ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם"
רש"י פירש שכל כהן אף פשוט אם זהו הכהן בדורך אתה צריך לתת לו כמות שהוא.
הרמב"ן התקשה מה החידוש בכך כי מילא לגבי 'אל השופט אשר יהיה וכו'' יש רבותא שיפתח בדורו כשמואל בדורו אך גבי כהן למי יתן אם לא לו?
ולכן פירש שזה מלמד שהבכורים מגיעים לכהני אותו משמר.
בספרי ר'...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ושם איש ישראל אשר הוכה את המדינית (כה יד)
בספר זרע יעקב לרבי יעקב גינצבורג זצ"ל מבית דינו של הנודע ביהודה, הביא את קושיית הזוה"ק מדוע נאמר "אשר הוכה" ולא "אשר הכה פינחס". ומיישב הזוה"ק שם, שכיון שעשאו הקב"ה לפינחס כהן גדול, לא רצה הקב"ה להזכירו על הריגה, שאין זה כבודו של...
לְיִמְנָה מִשְׁפַּחַת הַיִּמְנָה
ברש"י לעיל (כו, ה): לפיכך הטיל הקדוש ברוך הוא שמו עליהם ה''א מצד זה ויו''ד מצד זה וכו' אבל בימנה לא הוצרך לומר משפחת הימני לפי שהשם קבוע בו יו''ד בראש וה''א בסוף.
ולכאורה למה באמת זכה דווקא אשר שיהיה בנו קבוע בו השם כסדר ולא הפוך, ואפשר על פי מ"ש במדרש תלפיות...