מי שמסתובב בשוק ארבעת המינים בערב סוכות מגלה עד מהרה שלא כל האתרוגים דומים זה לזה. יש אתרוגים קטנים ועדינים, ויש המגיעים לממדים גדולים מאוד; יש בעלי פיטם ויש שהפיטם נושר מהם כבר בתחילת הגידול; יש עסיסיים ויש שכמעט כל תוכם קליפה לבנה עבה. לצד ההבדלים החיצוניים יש גם שמות רבים: מרוקאי, תימני...
מצרף עלון אלול חדש ל"חזק ואמץ" - זיכרון אמיתי ממיון אתרוגים בפרדס עם אבא, לפי סדר וגיל ודין קדימה, ומשם למעבר לדוד שנכנס לסוכה עם שקיות מרשרשות ונתן בלי סדר, בלי סיבה, בלי לשאול מי הגיע ראשון.
אשמח מאוד לביקורת פתוחה וכנה - על השפה, על הקצב, על המעבר בין הסיפור למסר של החודש. כל הערה מתקבלת...
כידוע מר' הלל זקס, ששאלו אותו האם הח''ח היה מברך על כמה אתרוגים
ואמר שלא
וא''כ מדוע הרב כן מברך על כמה ..., שאלו אותו...
ואמר שלח''ח היתה רק חולצה אחת וכו'
ולו עצמו יש כמה חולצות
ולכן אין לדמות
והמבין יבין [ ואולי גם יסביר לציבור הרחב ] ....
ואולי המעשה היה אחרת ...?
בבכורי יעקב (סי' תרנא ס"ק יג), הסתפק אם יושבי אירופה יוצאים ידי חובתם בארבעת המינים שגדלו באיי אמריקה ואוסטרליה שיושבים תחתיהם ורגליהם נגד רגליהם בחצי כדור התחתון, ומה שאין נופלים נגד השמים הוא כיון שיש כח מושך בארץ, ואם כן המינים שגדלו שם אם לוקחים אותם באירופה הרי הוא הפוך מכדרך גדילתם...
כידוע מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל היה מחמיר ולוקח אתרוגים מכל המינים לצאת ידי חובת כל השיטות בנטילת אתרוג.מעשה מופלא נכרך סביב הקפדתו לקחת כל המינים, שסופר ע"י הגרמ"י שניידר הביא בגליונו פרי חיים: ביו"ט ראשון בשנים שהתפלל רבינו בבהכנ"ס נהג ליקח רק את האתרוג זן חזו"א והתימני. ובשנה אחת...