א
הנה כבר ידוע הסתירה בדברי הרמב"ם גבי הענישה על ג' עבירות במקום אונס, שברמב"ם הל' יסודי התורה פ"ה, שכ' פ"א ה"ד "וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם ואעפ"כ...
שמעתי כו''כ שיעורים בנדון זה, במה החיוב למסור נפש, אם הדיון בגמ' כאן הוא רק על עריות או בשא''ד ומה ההיתר באישה.
ועדיין לא הבנתי הייטב סברות המח' בין המקשן, ר''ת וריב''ם.
אשמח אם מישהו יםקח את עיני
יש ואדם אינו אנוס אבל מכיוון מצטער יהיה פטור מסוכה.
האם נדון בו דין אונס, היינו שנרחיב דין אונס לעניין חיוב סוכה, או שנאמר שזהו סוג אחר של פטור ודברים ברורים אלא שהעלתים מחמת דיון אחר בפורום זה.
[אגב, הדיון היה גבי שינה בסוכה, נושא שמעולם לא נדרשתי אליו בהיותי חבדניק ואנו איננו ישנים בסוכות...
בגמ' סוכה כח: איתא ירדו גשמים וכו' משלו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו. וכתב שם רש"י: כלומר גשמים היורדים בחג סימן קללה הם ע"כ. ובפשטות הדבר, משמים מראים לאדם שהקב"ה לא חפץ במצוותו.
ולפי זה יש לעיין מהגמ' ברכות ו. חישב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו...
כך אומרים בוידוי יום כיפור וידועה השאלה מה יש להתוודות על אונס הלא אונס רחמנא פטריה?
ראיתי בחדושי מהרי"ל דיסקין שכתב ליישב שנוסח הזה נתקן על תקופת אנוסי ספרד שהיו חיים כגויים במשך כל השנה ובאים ביום כיפור לבתי הכנסת, אמנם הם עברו עברות בתחלה מחמת אונס אבל לבסוף עברו ברצון, ועל תחלתו באונס וסופו...