למילים בלשון הקודש יש משמעות דומה או הפוכה, גם כשנהפוך את סדר האותיות.
וכתב על זה הרמב"ם במורה נבוכים (ב' מג')
"ויותר נפלא מזה – שתהיה ההערה בשם אחד אותיות השם ההוא הם אותיות שם אחר בשינוי סדרם,
ואף על פי שאין שם גזרה בין שני השמות ההם ולא שיתוף ענין ביניהם בשום פנים – כמו שתמצא במשלי זכריה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
לא תעשון כן לה' אלקיכם (יב ד)
פירש רש"י, ואבדתם את שמם לא תעשון כן, אזהרה למוחק את השם. ובגמ' שבועות מה. "אלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל, אלקיך, אלקים, אלקיכם, אהיה אשר אהיה, אלף דלת, ויוד הי, שדי, צבאות, הרי אלו אין נמחקין". ומכאן הוכיח בספר אהלי יהודה לרבי יהודה נג'אר...
המדרש אומר שיש שישים ריבוא אותיות לתורה, אך מעירים שלפי מנייננו יש כמחצית מהמספר הזה.
שמעתי ב' תירוצים א. שישים אותיות (ולא גורסים "ריבוא") - כ"ב אותיות האל"ף בי"ת עם מילויין (אל"ף היא שלוש אותיות - א׳ ל׳ פ׳).
ב. בתנ״ך מוזכרת שישים פעם המילה "ריבוא".
רש"י מביא בשם ר' משה הדרשן שיש לשון שקוראים לחרב זרא.
ואפשר לומר שיש כאן חילופי אותיות שהאותיות שאחרי ז' ו-א' - הם חב.
וכן באותיות לפי הזוגות [אב גד, עי' הגהות מיימוניות סוף זרעים שחלה באב גד - זכו, שזכו בירושת הארץ בזכות חלה] נהיה חב - אותיות חרב.
עי' רש"י נשא שאפשר להחליף רק אות אחת. [קטרת, כשמחליפים ה-ק' ב-ד' = נהיה בגימטריא תרי"ג].
וכן עי' יעב"ץ חולין צ"ח ב' ברש"י ד"ה אין על "אין בשלה אלא שלמה", שמפרש [באופן אחר מהראשונים] שהכוונה שמחליפים את ה-ב' באלב"ם, ואז זה נהיה כאותיות שלמה.
מאמר - בעניין חילופי אותיות
הנה מצאנו בשבת קד. כמה סוגים של חילופי אותיות, כגון א"ל ב"מ, א"ת ב"ש, וכן אח"ס בט"ע, וכן מצאנו עוד סוגים במקומות נוספים. ובמספר מקומות חילופים קשה להסביר אותם, כגון שנו"ן מתחלפת ברי"ש, עי' ערכין לג. ברש"י ורבינו גרשום, הביאו נבוכדנצר ונבוכדרצר.
ויל"ד אם אפשר להסביר...