אין שליח לדבר עבירה

כתי' בגמ': "שאני התם דאין שליח לדבר עבירה". פי', שהכלל "שלוחו של אדם כמותו" קיים רק בדיני ממונות, או להבדיל, לדבר מצווה, אבל לדבר עבירה לא שייך בהו שליחות. ולכאורה צריך להבין כיצד "מרגלא בפומי דאינשי" שאומרים על אדם בעל עבירה רחמנא ליצלן, "שלוחו של הס"מ" ר"ל ל"ע. והא אין שליח לדבר עבירה!

הנה קיי"ל "אין שליח לדבר עבירה" [קידושין מב: ועוד] והטעם מבואר בגמ' משום שאומרים דברי הרב דברי התלמיד דברי מי שומעין. ובי' בזה הסמ"ע [סי' קפב ב] דיכול המשלח לומר הייתי סבור שלא ישמע לי, ולולא זה יש שליח לדבר עבירה. וצ"ע מדוע לא ישמע לו, והרי עד כמה שיש שלד"ע, רק המשלח יעבור על העבירה ולא השליח...