איש עתי

השעיר לעזאזל נשלח בידי 'איש עתי', רש"י פירש 'איש עתי – המוכן לכך מיום אתמול', וביאר בגור אריה שפירוש "עיתי" היינו שהכינו אותו לעת קבוע, שמאתמול אמרו לו 'לעת מחר אתה קבוע ומוכן', לכך נקרא "עתי". כעין זה הוא בירושלמי (יומא פ"ו ה"ג) 'עתי' - שיהא עתיד, דהיינו מוכן ומזומן, כמו להיות עתידים ליום הזה...

וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה. וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו וכו'. בתרגום יונתן: וְיִתֵּן יַתְהוֹן בִּשְׁבוּעָה אֲמִירָא וּמְפָרְשָׁא בִּשְׁמָא רַבָּא וְיַקִירָא עַל רֵישׁ צְפִירָא וכו' וְיַדְחִינֵיהּ רוּחַ זִיקָא מִן קֳדָם יְיָ וִימוּת. הטעם...

פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם ר"ת חלף, לרמז שהשעיר לעזאזל הוא חלף ותמורת בני ישראל לקבל העונש במקומם. וסמיך ליה וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי, לרמז שהאיש עתי חלף ומת [על דרך דישתמש בתגא חלף (אבות פ"א מי"ג)] באותו השנה, כדאי' בחזקוני.