באור חדש פסחים ג: מביא בשם השאדת אריה להקשות האיך עשו בני ישראל פסח במדבר הלא לא היה להם קרקע בא'', ותירץ שא''י מוחזקת הוא לאבותינו, ולכן שפיר חייבים
ושמעתי מת''ח אחד דלפי''ז צ''ל דשבט לוי פטורים ולא עשו הפסח, שהרי היה להם ערי הלוים בא''י, אבל חלק זה קיבלו רק אח''כ כשחלקו את הארץ נתנו בנ''י...
מבואר בגמ' זו שהאמוראים היו יוצאים ממקום ישיבתם למקומות מרוחקים יותר כדי לאכול מפירותיה המשובחים של ארץ ישראל. ובשו"ת "תורה לשמה" (לבעל הבן איש חי – סי' תיח) נשאל מאדם שגר בצפת, האם ראוי לו ללכת למקום קצת מרוחק שיש בו פירות משובחים, ורוצה לשהות שם כמה ימים כדי לאכול מהפירות, האם יש בזה משום...
וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וגו' (יג, יד). וברש"י זה תינוק טיפש שאינו יודע להעמיק שאלתו וסותם ושואל מה זאת.
הרה"ק רבי יואל מסאטמר זי"ע אמר פעם: מה שאמרו חז"ל (ב"ב קנח, ב) "אוירא דארץ ישראל מחכים", אין הפירוש הוא שכל הנכנס לארץ ישראל נהפך לחכם, אלא שכל אדם – כשנכנס לארץ...
ברמב"ם (פ"י הי"א) מהל' ברכות כתב:
"הרואה ת"ר אלף אדם כאחד וכו', ואם ישראל הם ובארץ ישראל אומר ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם חכם הרזים".
וצריך עיון גדול מהיכי תיתי לומר כן דייקא בא"י,
ומהיכן שאב המאור הגדול דבריו ?
אשמח שכל א' מחו"ר יכתוב הנראה לו בזה :)
רבים שואלים מה לשמחה על גמרה של תורה בשמיני עצרת והלא רק בבבל סיימו את כל התורה במחזור של שנה ואילו בארץ ישראל סיימו את התורה אחת לשלוש שנים ולא ביום קבוע בשנה. וממתי התחיל מנהג ההקפות והשמחה לגמרה של תורה?
יש מאמר מקיף של אברהם יערי תחת הכותרת "ראשיתו של חג שמחת תורה בבבל" מומלץ מאוד. מצורף...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ונתן ה' לך שם לב רגז (כח סה)
בנדרים כב. עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאי בהדיה, קם חד שחטיה לחבריה וכו', כי קאתי לקמיה דרבי יוחנן וכו', קא תמה רבי יוחנן מכדי כתיב ונתן ה' לך שם לב רגז בבבל כתיב, א"ל ההוא שעתא אכתי לא קעברינן ירדנא. מבואר שמדכתיב "שם"...
שמעתי 2 הסברים.
א. אילו קבלנו את התורה בארץ ישראל, היה מקום לומר כי מצוותיה מתאימות רק לא"י. אולם קבלנו אותה במדבר, במקום הפקר, ללמדנו שיש לשמור תורה ומצוות בכל מקום.
ב. אילו נתנה תורה בארץ ישראל היה קיים חשש שהשבטים יריבו ביניהם על אותו המקום שבו ניתנה, לפיכך הקב"ה לא רצה להטיל מחלוקת בין...