בגמ' קידושין דף מז. מבואר שהמקדש במלווה אינה מקודשת משום שמלווה להוצאה ניתנה והנה יל"ע במחלוקת האם מלווה להוצאה ניתנה או לא במה הם נחלקו ומה כל מ"ד סבר בהגדרה של הלוואה?
הנה בגמ' קידושין דף ג. מבואר לפי שיטת תוס' והראשונים (אני לא נכנס לחילוק בלשונות הראשונים בביאור דברי הגמ') למעשה העולה מדבריהם שלפי ההו"א חליפין הוה מדין כסף ולמסקנא חליפין לא מדין כסף ויל"ע מה הנושא האם חליפין מהני מדין כסף או לא?